האם מותר להתפלל וללמוד עם בגדים שמלוכלכים בזרע, אם אין לי זמן ללכת למקוה ולהחליף בגדים?
לפי ההלכה היבישה מותר.
אבל ממדת חסידות יש להחליף הבגד – שו״ע אדה״ז עו, ד.
על בשרו – עליו לרחוץ המקום אם נתייבשה לפני התפלה. אבל אם לחה היא מקנחה במפה ודיו – אדה״ז שם.
(וצ״ע בא״א מבוטשאטש שם שכתב להיפך ממש, שגם למחמירים היינו רק בלח וממשי, ולא כנתייבש שאין בו שום ממשות. וסותר ד׳ מהרי״ל מנהגים יו״כ ואדה״ז שם ועוד).
כמו כן אף שמותר להתפלל כך, המנהג הפשוט – וחסידים מקפידים מאד על כך – במצב כזה לילך למקוה לפני התפלה – ראה רמב״ם תפלה ד, ו. שו״ע אדה״ז פח, א. לקו״ת תבוא מג, ב. ובראשית חכמה המצויין שם משמע שאין תפלתו נשמעת ח״ו – ראה שיחת שמח״ת תש״כ. ולכמה ראשונים בטלו טבילה זו רק לתורה ולא לתפילה. והוא ״חובה לדינא לכמה גדולי הפוסקים ולכו״ע הוא מדת חסידות הקרוב לדין״ – אג״ק אדמו״ר הצ״צ אגרת כה. וראה הנסמן בקונטרס וטבל במים.
ובכ״מ כתבו שלא בטלה תקנת עזרא מדינא רק שאין מים או במקום צינה. אבל כשאפשר לו לטבול חייב בטבילה.
כשאי אפשר כלל לילך למקוה – יש מתירים לפחות להתקלח. וראה אצלנו כאן:
גם כשאינו הולך למקוה מחמת אונס והתירו לו להתפלל שלא להתבטל מתורה ותפלה – מ״מ יטבול בהזדמנות הראשונה אח״כ – ראה סידור יעב״ץ הנהגת הבוקר סדר בע״ק ה, שאינו עולה מטומאתו אפילו אחר כמה שנים עד שיטהר. ועולה בקנה א׳ עם דעת הראשונים – וכ״כ בעצמו שם א – שמשום טומאה וטהרה נגעו בה, ראה שו״ת מן השמים ה. ובכ״מ שמקיים מצות קדושים תהיו. (ובאוצר החיים קאמארנא קפא, שמקיים מ״ע כמו הנחת תפילין). ולהעיר מס׳ יסוד האמונה מקאסוב וכוח השואל והמשיב קסו: שלא לשהות בטומאה כלל כי שהטומאה אינה מזקת לגופו מזקת מאד לנשמתו ח״ו.
#12195
