מה נקרא “דבר שבקדושה” לענין הפסק בתפילה?

 

פסוקי קדוש ברוך ימלוך שבקדושה,
ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד,
אמן יהא שמי׳ רבא עד יתברך ואמן של דאמירן בעלמא,
אמן של הא-ל הקדוש ושומע תפלה,
אמן של ברכת התורה ושל ברכות ההפטרה,
אמן על פסוקי ברכת כהנים כשהכהנים נושאים כפים (כמו ביו״ט).

בדרך כלל, במקומות שמפסיקים לדבר שבקדושה, מפסיק גם לענות תיבות מודים אנחנו לך, וכן לעלות לתורה אם קראוהו, לקרוא בתורה כשאין אחר, ולקרוא ההפטרה כשכבר עלה למפטיר, וכן לברכת ברקים ורעמים. (וכן גם לשאול בשלום מפני הכבוד ולהשיב שלום לכל אדם מפני דרכי שלום כשהוא בין הפרקים, ובאמצע הפרק – לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. אבל מי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפילו בין הפרקים בין להשיב בין לשאול. ובזמננו אין מקפידים על שאילת שלום ועל כן אין להפסיק כלל. אבל אם החזן התחיל כבר מי שבירך – שכן אין לו להפסיק לומר לחזן שיאמר מי שבירך – ושכח שמו ושואלו מותר להשיב מפני הכבוד).

 

מקורות:

ראה שו״ע אדה״ז סו, א. שם ד-ו. סידור אדה״ז הל׳ תפלין ד״ה כשמפסיק.

אמן על ברכות הפטרה – תהל״ד סו, ד. קצוה״ש פח בבדה״ש ו.

פסוקי ברכת כהנים – פשוט כיון שצריכה עשרה. ולא שנא מברכה״ת. וראה משנ״ב קכח בבה״ל ד״ה אין שהיא בכלל דבשב״ק. וכ״כ בשו״ת אג״מ או״ח ד, כא.

לקרוא בתורה – משנ״ב סו, כו, הביאו בקצוה״ש יט בבדה״ש ז. וראה שו״ת יבי״א ז או״ח ט.

לקרוא ההפטרה – תהל״ד רפב, ג.

שאילת שלום בזמננו – ראה משנ״ב נא, יב. סו, ב. כה״ח סו, ד.

בחזן ששכח שמו – משנ״ב נא, י. סו, כו.

וראה בכ״ז בהפסק בתפלה (למברג) ב.

 

 

#17645