Halachos of Birth on Shabbos

 

This post has been compiled from all questions on this topic we have received and answered over the years, thus it includes all the information from all other posts which are tagged under “birth on Shabbos”.

Mazel Tov!

 

Halachos of Childbirth on Shabbos & Yom Tov

 

Halachos of Birth on Shabbos

With Hashem’s help, the birth should go very smoothly, and we should hear Besuros Tovos.

Here is a general outline of Halachos regarding labor and birth on Shabbos. The same principles apply to Yom Kippur and Yom Tov (unless otherwise specified).

 

Preparations Before Shabbos

Whatever can be done before Shabbos to minimize the desecration of Shabbos should be done in advance. For example, if before Shabbos, it is evident that the birth will take place very soon, you should travel to the hospital before Shabbos begins so that you will not have to travel on Shabbos.

Here is a partial list of things that should be prepared before Shabbos begins:

• If a woman feels that they need music to relax during labor, they should prepare the music and have it playing before Shabbos.
• If a woman can be driven to the hospital by a non-Jew, she should arrange before Shabbos for the non-Jew to drive her. For a Shabbos taxi, see this link.
• Write down the phone number of the doctor and a non-Jewish driver, ambulance, or taxi service. It should be noted in an easily accessible, non-Muktzeh location.
• When possible, payment should be pre-arranged.
• Whatever house or garage lights are needed to facilitate leaving for the hospital in the middle of the night should be turned on before Shabbos.
• Any personal items the woman will need at the hospital should be packed in a bag before Shabbos.
• Arrangements for a babysitter to stay with other children should be made before Shabbos.

 

At what point can I be mechalel Shabbos?

As soon as a woman experiences steady contractions, even though she is pretty sure that she is far from giving birth, she (or any other person) may call the doctor or the designated driver to take her to the hospital. She should not wait for the latter stages of labor before going to the hospital.

From when one is ready to give birth, experiencing heavy labor, contractions are consistent every few minutes, or can’t walk or stand unaided, or blood from birth is flowing, one may be Mechalel Shabbos in all matters needed for her health or comfort.

However, non-Jews may do Melacha before this stage – when she is in pain or having contractions every 15-20 minutes.

Anything for relaxation purposes only, such as taking a shower, should only be done through a non-Jew or with a shinui, an unusual manner, e.g., with one’s elbow or back of the hand, unless there is a great need. However, taking a shower or bath to ease the pain is permitted.

Listening to music: if one feels that it relaxes them and they feel very uncomfortable without it, they should prepare the music playing before Shabbos. If they are holding after the stage that according to Halacha one may be Mechalel Shabbos, and one cannot or did not prepare it before Shabbos, then they should put the music on with a shinui – in an unusual manner, e.g., with one’s elbow or back of the hand.

Note: In the following Halachos we will outline how to make the phone call, hang up, drive, etc. in the best halachic manner on Shabbos. However, It is important to stress that all of these Halachos are to be followed only when time allows. Once heavy labor is underway, or there is any sign of danger for the mother or baby, everything should be done in the speediest, safest manner as if the labor is taking place on a weekday.

 

Which hospital to go to?

Generally, we are mandated to travel to the nearest hospital on Shabbos to avoid traversing unnecessary distances, which entail multiple violations. However, if the woman is more calm and comfortable giving birth at her regular hospital which is farther away, it is permitted to travel there. Certainly, this is so if she may receive better care at her registered hospital.

 

Traveling with a non-Jew

The call: When making the phone call on Shabbos to the doctor or the non-Jewish driver, preferably a smartphone should be used [1]. if a house phone is used and there is no rush for time, the receiver should be lifted off its cradle in an unusual manner, e.g., with one’s elbow or back of the hand [2]. The conversation should be limited to a bare minimum, although it is permitted to say “hello” and “thank you”, etc. After the conversation is over, the receiver may not be returned to the cradle unless the phone line is needed for the sake of the patient, or if not hanging up will tie up the doctor’s line. Then, too, the receiver should be hung up in an unusual manner.

Going to the car: If time allows, the non-Jew should be asked to carry the woman’s bag to the car. When time allows it, the door to the vehicle should be opened and closed by the non-Jew.

Company: If it helps to relax her, her husband or another person may accompany her to the hospital, even if their assistance is not medically warranted. The person going along may also bring with him basic food necessities that will be required on Shabbos.

Arriving at the hospital: The door may not be closed upon leaving the car, since closing the door will cause the light to be turned off.

 

Traveling with a Jew

In the absence of any other alternative or when arrangements were not made in advance, it is permitted for a Jew [the husband or any other person] to drive the woman to the hospital himself.

Company: If it helps to relax her, her husband or another person may accompany her to the hospital, even if their assistance is not medically warranted. The person going along may also bring with him basic food necessities that will be required on Shabbos.

Arriving at the hospital: Once he arrives at the hospital, the car may be placed in the “park” position, but the ignition and the lights may not be turned off. He may ask a non-Jew to take the car, park it, and return the keys to him after Shabbos. The door may not be closed upon leaving the car, since closing the door will cause the light to be turned off.

 

False Labor

If the woman comes to the hospital and has false labor and there are no provisions for her in the hospital (i.e. she is not being admitted and has no food) she should be driven home by a non-Jew. Her husband and/or companion, who came with her may go back as well if she feels that she needs his presence and support or if he cannot return safely and comfortably on foot.

 

Carrying in the Hospital

It is permitted to carry in a hospital on Shabbos and Yom Kippur.

 

Q. Can I have a nurse call my parents and leave a message on the answering machine?

A. This should not be done under normal circumstances.

 

After Birth

If the baby was born Wednesday night after shkia: Shabbos is considered within three days of childbirth. During this time it is permissible to be mechalel Shabbos for anything normally done for a woman after birth, even if she says she doesn’t need it unless the doctor or nurse says it’s not needed.

Nonetheless, it is better if she or whoever is visiting her pushes the buttons, or turns on the hot water to shower, with a shinui, i.e. not in the normal way which is usually done, like with the back of her hand. Alternatively, she can ask a non-Jew to do it.

If she cannot do any of the above mentioned, then during this time, she may do it by herself the normal way.

If the baby was born Wednesday before Shkiah, these may be done, as mentioned preferably with a Shinui, but only if she states that she needs it done, the doctor or nurse says she needs it, or she says nothing and whoever is with her doesn’t know if she needs it. But if she says that she doesn’t need it, even if whoever is with her says it’s needed, we may not be Mechalal Shabbos for her, only with a Shinui or through a non-Jew.

 

Lighting Shabbos Candles

One may light electric candles in the hospital with a Bracha. It is recommended to use a battery-operated light, rather than a regular electric lamp, and preferably incandescent and not fluorescent. One should certainly not use LED lights. Ideally, it should be a light not ordinarily used during the week.

 

Hospital Bracelet

The bracelet may not be worn outside on Shabbos or Yom Kippur [3] since it is not something that someone usually wears. One can use it to close the cuff of their shirt by opening the sleeve button, and sticking the sleeve under the bracelet so that it is now serving as an accessory to the person’s shirt.

 

Yom Kippur

In general, the Halochos of Yom Kippur are identical to Shabbos. The following Halachos will outline any differences.

 

Rule Out False Labor

It is better to go to the hospital, instead of drinking water or wine to rule out false labor.

 

Fasting

Here are general guidelines:

If one is required to eat on Yom Kippur due to medical reasons, a Rov should be consulted in advance to receive specific dispensation from fasting. However, in case of a medical emergency where one’s life is in danger, or even if there is a question whether the condition is a medical emergency or not, the patient should be given food or medicine immediately.

They should not attempt to fast against the rabbi’s orders. The same Torah which commands us to fast on Yom Kippur tells us that guarding our health is far more important than fasting on this holy day. Just as a healthy person fulfills a mitzvah by fasting; an ill person does a mitzvah by eating.

A person who is required to eat or drink due to illness, but afterwards feels strong enough to fast, must resume fasting.

One who is weak and can only fast if he remains in bed all day, should not attempt to go to shule or daven, rather he should fast and remain in bed. Attending shul and/or davening are of secondary importance in comparison to the biblical obligation to fast.

If there is no danger by not eating or drinking, you should avoid it.

 

If when going into labor, you medically need to drink the following is to be done:

Although the eating or drinking on Yom Kippur is forbidden even for tiny amounts, however, when fasting is dangerous one should, whenever possible, eat or drink less than a shiur (the prescribed amount delineated below) at a time. While it is biblically forbidden to eat or drink even less than this amount, but such an offense is not punishable by Torah law. One is only “culpable” when eating at least 2/3 of the Talmudic measurement called “k’beitzah”, or drinking at least a mouthful of liquid, within a short period of time.

The shiur for drinking is half of one mouthful (measured before the fast by filling the mouth and cheeks with liquid, emptying it into a measuring cup, and dividing into half).

If eating is necessary, one may eat up to 30cc (cubic centimeters) at a time. (About the size that fits into a small matchbox).

Ideally, these quantities should be consumed at intervals of at least nine minutes; however, if that is not possible one can be lenient with intervals as short seven, six, or even four minutes. If circumstances require eating and/ or drinking even more often, one may be lenient.

Eating and drinking can both be done simultaneously within the same time slot.

When one is required to eat, no Kiddush is recited on Yom Kippur. (This applies even when Yom Kippur falls on Shabbos). Before eating bread one must wash hands as is done throughout the year. There is no need to have two complete challahs, as is required on all other festivals. There is a difference of opinion whether the holiday ya’aleh viyavo is reciting during benching.

 

 

NOTES:

 

מראי מקומות:

הכנות לפני שבת:

מאימתי נקראת יולדת לחלל עליה את השבת:

שו״ע סימן של סעיף ג, ככל השיטות בגמרא קכט.

ליתובי דעתה – עיין שבת קכח במשנה ובגמרא שם בנוגע סומא שמותר ליתובי דעתה, ועיין בתוס׳ שם שיש לחוש שתסתכן מפחד לבבה אשר תפחד שמא אין עושין לה יפה, ולשון התוס׳ הובא בשו״ע אדה״ז סימן של סעיף א. ובמאירי שם: מחללין עליה את השבת לא סוף דבר למה שהוא נעשה לה לרפואה אלא אף במה שאינו נעשה אלא לישב את דעתה וכו׳ מתוך פחדה יכולה להסתכן וצריך לישב את דעתה. וברמב”ן תורת האדם שער המיחוש ענין הסכנה: דמשום יתובי דעתא דחולה בעלמא מחללינן שבתא במלתא דמסתכנא.

ויש לדון אם ה״ה לכל דבר שנעשה ליתובי דעתה שמותר לעשות לה. ולכאורה מלשון הפוסקים משמע שדוקא דבר שתסתכן מפחד לבבה ולא לכל דבר. ועיין במ״ב ס״ק ג שאפילו היא אינה אומרת שהיא צריכה, מ״מ קים לנו שמתיישב לבה יותר. וראה שו״ת אג״מ א, קלב. להורות נתן ה, כז, ז. חשוקי חמד ע״ז כו, א.

ועצ״ע לדינא, אע״פ שפוסקי זמנינו נוטים להתיר.

ומ״מ לכאורה יש צד היתר בנוגע הפעלת מוזיקה וכיו״ב, מטעם אחר, מדין חושיב״ס, שנחלקו אם עושין לו כל דבר שרגילים לעשותו לו בחול: בפירש״י (קכט, א ד״ה דבר) כתב לאיסורא, והרב המגיד מתיר – הובא בב״י ריש סימן שכ״ח. ועיין במ״א ס״ק ד וס״ק י״ז. ועיין שו״ת צ״צ או״ח סימן לח שהמ״א סובר כרש״י. וכבר שקלו וטרו הפוסקים הלכה כמי. ואנן קייל״ן כשיטת אדה״ז בסימן שכח סעיף ד וסעיף כד שרק 1) באיסור של תורה, 2) בעל נפש יחמיר לעצמו.

להשאיר המוזיקה מע״ש מדין השמעת קול – עיין ברמ״א סימן רנב סעיף ה לתת חיטים לתוך הרחיים מבעו״י שמביא ב’ שיטות, ואדה״ז בסעיף טו כתב שיש להחמיר אם לא במקום הפסד, ובקו״א נשאר בצ״ע הפסד מרובה. ועיין מנחת שלמה (קמא סי׳ ט ענף ב), ושו״ת באר משה (ח״ז קונטרס אלקטרוני סי׳ קי וקכא) שהמכשירים המשמיעים קול זמרה יש בו משום אושא מילתא.

לאיזה בית רפואה ללכת?

נסיעה לביה”ר ע”י גוי:

נסיעה ע”י יהודי:

צירים מדומים:

טלטול בבית הרפואה:

ראה שו״ת מהרש״ם ו, יז ע״פ ב״י סשפ״ב ד״ה ומ״ש ואם יש (וראה שו״ע אדה״ז שע, ב במוסגר): ״דכיון דיכול להחליפם מחדר לחדר אין זה רשות מיוחד להם וכו׳ לא נקרא ביתו של שוכר בכה״ג שיוכל להחליפו מחדר לחדר״ (ולמעשה החמיר שם בנדון דידי׳, אבל אינו שייך לעניננו). וכ״פ בשו״ת מנחת שלמה ב, לה, כד.

ועוד סברא להיתר שיש בחדרים דברים שאינן ניטלים בשבת (ראה אדה״ז שם) – נשמת אברהם ד, שע, א. וראה עד״ז באג״ק חי״ח אגרת ז׳כו, לענין טלטול במלון, שהמקילים יש להם על מה שיסמוכו סמיכה חזקה, עייש״ה (מחמת ד׳ טעמים. וג׳ מהן שייכים לכאן. ואדרבה, נדון דידן עדיף טפי. ועיי״ש שכ״ק מו״ח אדמו״ר לא הי׳ מטלטל). וראה עוד טעמים בשו”ת בצל החכמה ה, קמב.

אמירה לנכרי להודיע על הלידה:

פשוט. ואין להקל מחמת שבות דשבות – להמקובל שהוא רק דרבנן ואכ״מ – במקום צורך גדול או מצוה דכיבוד או״א, שאין בזה צורך גדול, ואיבעי להו ליתובי דעתייהו, וכמו שאין להתיר מה״ט משום צעב״ח דאדם (ראה שו״ת חו״י קצא. אבל התם קאי בדאורייתא), ואין לדמות צער לצער (ראה חו״י שם). ואפשר אחר השבת. וראה בשו״ת שערי דעה תנינא יא שאין להתיר לפתוח אגרת בשבת ע״י גוי, אף שאומר שזולת זה לא יהי׳ שקט ברוחו ויבטל מעונג שבת, שהאדם שליט ברוחו, ויש לו לשלוט ברוחו. ובשו״ת ערוה״ב או״ח סח שקשה להורות היתר לומר לגוי מע״ש להפעיל פאנאגרף מחמת שסובל ממיחוש מנערוועזיטע״ט, וכששמע קול כלי זמר דעתו נחה עליו, אף שהוא שבד״ש, שאי״ז לצורך רפואתו אלא הנחת הדעת בעלמא. (אבל בשו״ת יד יצחק ג, שכב כתב להתיר. והתם מיירי במי שנפל למשכב. ויש לחלק). ועוד העירו, שכמ״פ כל שעדיין לא התקשרו, מתרבה הדאגה, ונמצא שגוף ההסדר שיתקשרו גורם דאגה. ואילו לא סידרו כך הי׳ אפשר להסיח דעת.

אמנם, במקרה בלתי רגיל, כשיש פחד ודאגה וכו׳, ונשים דעתן קלות ודרכן להצטער, ולפעמים יש חשש נזק נפשי מרוב הלחץ זה הדחק וכו׳ – יש מקום לשקול במאזני הצדק להתיר. ועכ״ז, נכון שיאמר מע״ש או אמירה דאמירה. וראה מה שדן בקונט׳ יעקב לחק, בסו״ס שבת של מי, לימוד ד, שאף אם נאמר דצער דמיוני לא חשיב צער, יש להתיר בשבד״ש במקום צער כי האי, דהאי גברא בפחדא יתיב, עיי״ש בנדון דידי׳ כו״כ סיבות להיתר. וראה גם שו״ת סמא דחיי (חיים) ח לענין פתיחת אגרת ע״י גוי כשנמצא מצטער בשבת (והוא דלא כשערי דעה הנ״ל. ואולי יש לחלק בין הדבקים).

וראה לעניננו, שו״ת בא״מ ו קונטרס עלעטריק מח. מלכים אמניך ע׳ קיז. וראה מש״כ הנ״ל בקובץ עץ חיים טו ע׳ קלב. קונט׳ יד ליולדת בשם הגרח״פ שיינבערג והגר״ט גאלדשטיין.

לאחר הלידה:

בנוגע שלשה ימים, אם חשבינן מעת לעת – עיין מ”א סימן של ס”ק ז ואדה”ז סעיף ו שאין מונין מעת לעת, ועיין משנ”ב סק”י.

בנוגע בין השמשות – עיין קצה”ש סי’ ק”מ הערה ח: מי שנולד בהשמ”ש פשוט דמשום פיקו”נ אזלינן לקולא.

מתי מתחילים ג’ ימים – עיין ביה”ל (ד”ה כל שלשה) מה שנסתפק אם מתחיל משעה שיושבת על המשבר, ועיין ערוה”ש סעיף ז, שדבר פשוט שמונין משעת הלידה. וכן הוא להדיא בשו״ע אדה”ז סעיף ו “אלא אם ילדה בד’ . . יום ד’ ללידתה”. ופשוט.

אם נוהגים כן בזמנינו, למרות השינוי מזמנם – עיין שו״ת צי”א ח”ח סימן טו פרק י, שאין לזוז מפסק השו”ע.

לאחר ג׳ – כמפורש בשו״ע. וע״י שינוי מותר כבכל חושאיב״ס, לדעת אדה״ז שכח, יט.

והנה, בשו״ע אדה״ז שם ה, שמג׳ עד ז׳ אינה בחזקת מסוכנת ל״אותן דברים שרגילות חברותיה לעשות לה בחול״. עיין שבת קכח במשנה ובגמרא שם בנוגע סומא שמותר ליתובי דעתה, ועיין בתוס׳ שם שיש לחוש שתסתכן מפחד לבבה אשר תפחד שמא אין עושין לה יפה, ולשון התוס׳ הובא בשו״ע אדה״ז סימן של סעיף א. ובמאירי שם: מחללין עליה את השבת לא סוף דבר למה שהוא נעשה לה לרפואה אלא אף במה שאינו נעשה אלא לישב את דעתה וכו׳ מתוך פחדה יכולה להסתכן וצריך לישב את דעתה. וברמב”ן תורת האדם שער המיחוש ענין הסכנה: דמשום יתובי דעתא דחולה בעלמא מחללינן שבתא במלתא דמסתכנא.

הדלקת נש”ק חשמליות בבית רפואה:

שו״ת בית יצחק א, קכ. ב, לא. הר צבי או״ח קמג. מלמד להועיל כז. דבר אליהו לט, אחיעזר ג, ס. ב שערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר עה, ז. שש״כ מג, ד-ה. יבי״א ב, יז. יחו״ד ה, כד. וראה לקו״ש ל ע׳ 306

טלטול הצמיד:

כ”כ בשש”כ מ, לב. ויש לצרף דעת האג״מ להתיר בשעון (אלא ששעון הוא גם דבר הרגיל בלבישה). ועוד, שגם באומנים הנושאים דבר להכריז על אומנותם הוא רק דרבנן משום הוצאה שלא כדרכה – אדה״ז שא, ט. וכן ההיתר בעגולים ירוקים (ושם בטילים לכסות על ידי קצת קשירה). כן ההיתר דכבלים ברגלי האסורים. אבל ראה במהדו״ב סוסי׳ שא ד״ה אבל שלרמב״ם אפשר דאין היתר לנחבשים לצאת בכבלים שמקרה הוא וה״ה הכא. וגם חותם שבבהמה אסור רק מחשש דשמא יפול. ובדוחק י״ל שמתקשט בו ג״כ להראות שנולד ילד. נוסף לזה שהוא עבור צרכי חושיב״ס. ואף שיכול להשאר שם מלכתחילה – ראה שו״ע אדה״ז שא, לח.

 מ”מ להערות:

עדיפות להתקשר למונית מלהוריד אפליקציה – להתקין את האפליקצי׳ יש חששות של מכה בפטיש, מקח וממכר, כותב וכו׳ וי״א גם בונה בבניית המערכת ושמירתו במחשב. משא״כ בצלצול בטלפון שיש רק משום פעולה חשמלית – אף שיש המחייבים בזה משום בונה ג״כ אבל היא דעת יחיד – וגם בד״כ ה״ז LED, שנתקשו בטעם האיסור בכלל, ואין שם ניצוצות וכו׳. וטלטול המעות הוא רק שבות של מוקצה. וגם התשלומין אינו דומה לבאפליקציה שמתקין מערכת תשלומין תמידית. וק״ל.

יד שמאל כשינוי – בתוספתא שבת י, יא לגבי תולש שחייב בשמאלו. וראה חזון יחזקאל שם. וכן במוציא – שבת צב, א. אבל לא בכותב – שם קג, א. וראה חי׳ המיוחסים להר״ן שבת שם שמחלק שכתיבה היא מלאכה דקה. ושם ד״ה הא מני, לר״י, שברושם שאני שדרך לרשום בשמאל כימין. וצ״ע שם ר״פ ר״א דמילה – קל, א ד״ה ר״א. וראה גם בר״י מלוניל שבת קג, א. ולענין שוחט – משמע בס׳ התרומה הל׳ תפילין שבשמאל פטור. וראה רעק״א חולין טו, ב. הגהות עתים לבינה ע״ס העתים ע׳ 351. חי׳ הגרא״מ הורוויץ פסחים סו, א. [ולהעיר שבאב המלאכה, נטילת נשמה, אין חילוק בין ימין לשמאל – ראה להלן בתולדות].

ועיקר הענין, שגדר שינוי הוא שאין דרך בחול לעולם לעשות כן, שו״ע אדה״ז שא, ג. ותלוי גם אם השינוי מכביד על המלאכה.

וחקרוה שרים, במש״כ בא״ר שמ, יא, לפתוח ספר שיש אותיות בחודי דפיו בשמאל. וכ״ה בשו״ת פני מבין או״ח סז. לבושי מרדכי קמא או״ח נט. וראה משה״ק באבנ״ז או״ח רט, ט. וראה דע״ת שמ ד״ה ועיין בא״ר. וראה מגן אבות שבת עד, א לתוד״ה ולא ידענא, בקטע המתחיל ונראה – לענין בורר בשמאל. ולכאו׳ כוונתו שחייב חואת. ובחנם תמה בשו״ת מנח״י ה, לח. וראה שבה״ל ז, סד. ח, קעו. ובמגדנות אליהו חי׳ קיח השיא דבריו לכוונה אחרת כאילו שבורר בשמאל פטור. וכוונתו ברורה שכשמוציא האוכל מחזיק בשמאל הפסולת, הא אם הוציא הפסולת אפילו בשמאל אסור.

וראה חיי״א הל׳ שבת ט, ב משנ״ב שמ, כב. תפא״י כלכלת שבת בפתיחה ד״ה שינוי. צפע״נ ח״א השמטות כא, ג. שו״ת עמק הלכה ב, כד. מהרש״ג ד, קיג. שו״ת שמע ישראל נו-נז. יג״ל יעקב נה. בנין דוד לה. זקן אהרן א יז. וראה הנסמן בשו״ת נשמת שבת סי׳ שמ, סט-ע. ברכת יהודה ברכה ב, ה.

ולענין נייר טואלט – ראה שו״ת יבי״א ה או״ח כט. יבי״א ד או״ח לח י.

בנוגע לרושם תולדת כותב – ראה משנ״ב שמ, ה בבה״ל ד״ה מותר ודלא כמנ״ח מלאכת כותב טו. או״ש יא, יז. דברי יחזקאל ד ענף א. מגילת ספר ע׳ קלז. שבה״ל א קיד. וכבר חקרו בכ״מ בנוגע לתולדות אי דינם כאבות בענין זה. וראה אפיקי ים ב, ד ענף ה ד״ה והרמב”ם.

עוד מצינו למי שכתבו שאם התוצאה דומה אחרי השינוי אינו בגדר שינוי, ראה שו״ת מהר״ח או״ז לא, במניח קדירה על האש בשינוי. וראה חי׳ חת״ס יומא לד. שבה״ל ז שם. נשמת אברהם ג אה״ע קכג א – ע׳ שכ. ונפק״מ במכונת הדפסה. וכן בהדלקת חשמל וכדומה. וראה אבנ״ז הנ״ל לענין מוחק. שו״ת רב פעלים א או״ח כ. וראה אג״ט פתיחה לל״ט מלאכות אות ג. שם מלאכת אופה מד, ג-ד.  ויתכן שבעושה במרפקו ובפיו שניכר במלאכתו להדיא שאינו מעשה אומן, יש מקום להקל גם כשאין התוצאה משתנית. וראי׳ ממציצת פירות בפיו ומיעוך קשקשים בצינור ברגליו ועוד כו״כ כיו״ב.