If I’m reading Megillah and a nearby Minyan is saying Kedusha, what should I do?
Q. Can one be yotze Megillah if there are other minyanim and they are saying Kedusha etc.?
A. If you make sure to hear every single word, though it could be quite difficult and this setup is not recommended.
Q. So does that mean that if I do hear a Kaddish or something else I need not answer it?
A. The halachos for answering are the same as during birchos krias shema, i.e. you should only answer אמן יהא שמיה רבא, דאמירן בעלמא, קדוש ברוך ימלוך, etc.
This applies only if you are reading the megillah.
If you’re hearing the megillah and the reader is not stopping you shouldn’t stop to answer, unless you have a kosher megillah where you can catch up afterwards and read what you missed while answering and it won’t disturb you from listening properly.
Sources:
שדינה כדין הלל – ראה ברכות יד, א. מאירי שם ובמגילה כא, ב. ריטב״א ברכות שם. שלה״ג ופסקי ריא״ז שם. מחז״ו רכו. ראב״ן ברכות קנ. רוקח רכח. ראבי״ה א, מז. שו״ת נוב״י קמא או״ח מא. משכנות יעקב או״ח קסד. מג״א תרצב, ד. פר״ח שם. א״ר שם. משנ״ב שם ט. עוד יוסף חי תצוה. כה״ח שם כג.
והנה במג״א שם ד: הקורא עצמו רשאי להפסיק כמו בק״ש. ומשמע שהשומע לא יפסיק לפי שלא ישמע. וכ״מ בב״י שם. וראה לבושי שרד ומחה״ש שם. וכ״ה במג״א תרצ, ז. חיי״א קנה, יח. משנ״ב שם.
אלא דהתם מיירי לענין שיחה, ואכתי י״ל שלענין דבשב״ק חייב להפסיק וישלים מה שהחסיר מחומש וכו׳. אבל כיון שד״ז הוא בדיעבד, אינו חייב לבטל מחמת זה מקיום מצות מגילה. ופטור מלענות משום עוסק במצוה, כיון שתתבטל המצוה מחמת זה משא״כ כשעוסק בתורה בכלל, שאין שום מצוה נדחית מפני ת״ת. אבל כאן נוסף למצות ת״ת יש בזה מצות קריאת מגילה. ובאחרונים ביארו בכמה אנפי בטעם שמחוייב לענות אמן באמצע תפלתו, ולא נפטר משום עוסק במצוה. ואם הוא משום מצוה דרבים, הרי כאן עוסק גם במצוה דרבים. ואין לו להעביר על המצוות. ואם נפרש בטעם שמפסיק במכ״ש מזה שמפסיק לכבוד בו״ד – וראה גם שיחת ט״ז אד״ר תשי״א – הרי במגילה למעשה אין מפסיקים גם לזה כשיתבטל מלשמוע. (ועוד להעיר שבמגילה שהוא בגדר ת״ת הרי לא ברירא מילתא להתיר בת״ת להפסיק מפני הכבוד. והאריכו בזה. ואכ״מ. ואם משום שמפסיקים לאמן בת״ת, כבר נת״ל דשאני מגילה שהיא גם מצוה מצ״ע). ובמגילה נוסף גם הוא שהוא בגדר ת״ת דרבים, שלכמה דעות אין להפסיק לדבשב״ק. ועוד במגילה, שכל המצוות נדחות מפני׳. ושאני ק״ש שאין שם חסרון בקיום המצוה. וי״א בטעמא דמילתא שנפטר רק ממצות אחרות ולא משבחו של מקום, שהיא אותה מצוה של תפלה. וג״ז אינו שייך כשעוסק במגילה. וראה בין הדברים 15417.
ויש לצרף גם הדעות שאין חובה להפסיק בכלל לדברים שבקדושה, כשעוסק בתורה או בתפלה. וראה תורת חיים סופר סו, ח. שו״ת בית שערים יט.
ובפרט, שכמ״פ מפריע להכוונה ומבלבלו. וכבר כתבו כמה אחרונים שבמתבלבל מכוונתו בתפלה אינו חייב להפסיק. וכאן עדיף טפי, שכשיתבלבל לא יוכל לקיים המצוה.
וראה שו״ת יבי״א ה, יג. שם טז, ז.
#19744