Can I eat food that a Sefardic person warmed on Shabbos?

 

Question:

My family follows sephardi minhag. I follow Chabad. My mother warms up oven roasted chicken and rice, even after it cooled off completely, on Shabbos on a hot plate. I don’t eat from it but can I eat it when it has cooled down? Or do I need to wait for the amount of time it takes to cook the food to pass after Shabbos?

 

Answer:

If it’s being done in her home, you may eat it.

 

Sources:

הנה בנידון זה – שמה שאסור לזה מותר לזה – מצינו כמה דעות בפוסקי זמנינו שדנו בדבר לח שעדיין חם קצת.

בשו”ת שמש ומגן ח”ג או”ח סי’ יד מתיר לגמרי אפי’ לבקש ממנו לעשות מלאכה, וע”ד מש”כ בשו”ע או”ח סי’ רסג סי”ז ובאדה”ז סכ”ה.

בשו”ת ציץ אליעזר חי”ח סי’ לב אוסר לזה שאסור – לבקש מחבירו, ואף אוסר למותר לו להכין על דעת עצמו, אך מתיר בדיעבד.

והכי מסתבר בנדו”ד, ובפרט ביבש שנימוח, ועוד יותר מדלעיל, שגם אדה”ז עצמו פסק בשלחנו (שיח, יא) להיתר, ורק בסידורו פסק להחמיר. וראה מש”כ בסימן שכג סוף ס”ח שבדבר שיש מתירין אפי’ לכתחילה, אין קונסין. וגם ביש בו רטיבות, נוסף להדעות שאי״ב משום בא״ב בלח, חזי לאצטרופי השיטות שברובו יבש לכו״ע מותר. ולגבי קנס דמעשה שבת יש לסמוך על המקילים בכה״ג שנעשה ע״י מאן דס״ל כמתירים.

ואף שכתב אדה”ז לפעמים (סימן רנג סכ”ה ושיח ס”ט) להחמיר אפילו בדיעבד, חידוש הוא – כמבואר בקו”א לסימן רנג סק”ט – ואין בו אלא חידושו. והרי מסיים שם שצ״ע לדינא. וא״כ יש מקום להתיר להנוהג כדעות המתירים. והרי בשו״ע אדה״ז שם הוא במוסגר מחמת הספק. וראה קצוה״ש קכד בבדה״ש ג.

ומש״כ אדה״ז שיח, ט להחמיר אפי׳ בדיעבד – נקט שם כצד השני לאיסור. וראה תהל״ד שיח, טו. ומכיון שבספק עומד מה דינו בדיעבד, יש להקל מה״ט גופא בדיעבד. וראה הנסמן בהלכה ברורה יוסף שיח, כ ובבירור הלכה שם כה. ואף אם יש להנדז בהנ״ל, בעשה מחמת דס״ל כדעת המתירים עדיף טפי.

ועוד, שבגוף דעת והכרעת הרמ״א נחלקו בטעם המנהג להקל בלא נצטנן לגמרי. ולכמה דעות העיקר שאי״ב בא״ב בלח (והחמירו בנצטנן לגמרי, לפי שנראה כבישול, או שלא לבוא לבישול ממש- ראה נשמ״א כ, ח. חזו״א או”ח לז, יג. אג”מ או”ח ח״ד עד, ב). ובקצוה״ש שם שכ״ה גם לאדה״ז שהעיקר שאי״ב משום בא״ב. (אבל ראה מג״א רנג, לז. פמ״ג בא״א שם. תהל”ד שם לג. וראה הנסמן בטעמי השולחן רנג הע׳ 484 – לכאן ולכאן. שם כד, י. ושם ר״ל בדעת אדה״ז שהעיקר לאיסור).

ועוד יש לצרף שלאחרים הותר – אדה״ז רנג, כד. ובתהל״ד ז, גם כשחא הי׳ ראוי לאכילה. (אבל ראה טעמי השולחן שם אות יד).ואף שכתב רבינו להחמיר בבני ביתו – היינו לענין חזרה ולא בדין ואיסור בישול, שנקט רבינו שיח, א להיתר. ולגבי חזרה יש לסמוך בשופי שאי״ב משום חזרה בפלטה. וראה בקו״א תקג, ב שהביא אדה״ז דעות שונות לענין ב״ב ומי שנעשה בשבילו. וכאן שהעושה סומך על המתירים – ל״ד לא למזיד ולא למערים, וגם לא לשוגג, (ואינו כמי שעשה ע״פ הוראת חכם שטעה), ובודאי שאני.

 

 

#8779