We are making an upshern on Lag B’omer for our son…

 

Does the ho’raah of not delaying an upshern to the next morning, when it is pushed off, relevant also on Lag B’omer? Seemingly it is wide spread to cut the day of, like by the Rebbe’s parades etc.

 

It does not apply to Lag B’omer. On the contrary, some argue — though highly debatable — that one may not cut hair on the eve of Lag B’omer.

 

רמ״א תצג, א: אין להסתפר עד ל”ג בעצמו ולא מבערב. שו״ע אדה״ז שם ה. ושם הוסיף:  ויש מקומות נוהגים שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל”ג, לפי שסומכים שבתחילת ליל ל”ג פסקו האבלות, ולכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו, כמו שאין אומרים במנחה שלפני שאר הימים שאין אומרים בהם תחנון, שלילם כיומם. ולפי מנהגם מותרים גם כן להסתפר ולישא בליל ל”ג (שלפי דבריהם אין נוהגים אבלות אלא ל”ב יום). ומקורו מח״י שם ו: לאותם הנוהגים שלא לומר תחנה מבערב הוא הדין דמותר להסתפר דהא בהא תליא. וכהאי גונא כתב המעדני יום טוב. ודלא כמשנ״ב בשעה״צ יב. ובשו”ת דברי משה לא, העיר שכבר נמצא כן בראשונים: ראה לקט יושר ע׳ צז שמותר לספר הזקן בליל ל”ג בעומר כיון שאין אומר תחינה.

והנה, בסידור הכריע שלא לומר תחנון ממנחה שלפניו. וראה גם בשו”ת יהודה יעלה ב, לט: בל”ג בעומר שאין נופלים נפילת אפים במנחה שלפניו הא מחזיקים הלילה ליום טוב, ודאי מסתפרים, ומכל שכן נושאין אשה בליל ל”ג לכו”ע. ובשו״ת כפי אהרן נב: נלפענ”ד להתיר פה שנוהגים שלא לומר תחנון במנחה של ל”ב וכו׳ אם כן לפי מה שנוהגים פה שלא לומר תחנון במנחה של ל”ב גם להסתפר מותר, בודאי אין לפקפק ולהזניח על עשיית חגיגה זו בליל ל”ג בעומר.

אבל באגרות קודש ח ע׳ שיח – לענין נישואין לעשות דוקא ביום. ואף שיש מקום לחלק בין נישואין לתספורת, ראה משנ״ב יא (וי״ל ע״פ שו״ת חת״ס או״ח קמב, שחומר מנהג איסור נישואין פשטה טפי בכל העולם יותר ממנהג תספורת. אבל ראה שו״ת בית ישראל א או”ח צו. ובשו״ע אדה״ז שם מפורש: להסתפר ולישא. וה״ט שמצד העדר אמירת תחנון ה״ז כיו״ט. ובשו״ת האלף לך שלמה של, לענין לג״ב שחל ביום ראשון, להתיר לינשא בע״ש, דתספורת ונישואין דין אחד להם, דכל דמותר לספר מותר להינשא. אבל ראה שו״ת דברי מלכיאל ג, כג, דחה דשם שאני שהותר רק בתספורת משום כבוד שבת ויתירה מזו, ביהודה יעלה שם, דתספורת חמיר טפי, ולישא בליל לג״ב  מותר לכו״ע. וראה גם שרידי אש או״ח לז. דברי משה שם. חלקת יעקב או״ח רז) – מצינו כן גם לענין תספורת, ש”טוב יותר להתחיל התספורת ביום ל”ג בעומר, והסעודה וההתוועדות אפשר להמשיכה גם בלילה שלאח”ז” (ממכתב י”א אייר תשי”ט – שלחן מנחם ח”ג סי’ רס (ע’ לז)).

איברא, שבשיחת לג״ב תשל״ז, שלפי ההכרעה בסידור, שהיא משנה אחרונה, כל עניני השמחה מתחילים מהלילה ואפשר לינשא בליל לג״ב. וראה  שיחת ליל ומוצאי לג״ב תשמ”ח, תורת מנחם תשמ”ח ח”ג ע’ 307. לג״ב תשמ״ט – תורת מנחם תשמ”ט ג ע’ 178. ומש״כ הריש״ג שליט״א במכתב, ש״טוב עשו שם שלא הביאו כ”מעשה רב” [כפי שהבאתי בטעות ב’התקשרות’ בשנים האחרונות, וממשיכים להעתיק זאת עד היום] את השיחה דל”ג בעומר תשמ”ט, שם נראה לכאורה שהיתה חתונה בליל ל”ג בעומר והרבי הזכיר זאת לטובה. אבל לפי מה שבירר הרב לוי יצחק שי’ ראסקין, דומו”צ דאנ”ש בלונדון, לא היתה אז כלל חתונה בליל ל”ג [מסיבה טכנית] אלא למחר״ – הנה, ראיתי יומן מתשמ”ט נדפס בתשורה לשבת אחדות ברינואה בעמוד 10 שלא אמרו תחנון בי״ז  אייר כיון שהת׳ צבי שי׳ שאחאט מתחתן בלילה. והיינו,   שלפועל התקיימה חתונה בליל ל”ג בעומר תשמ”ט.

וכבר העירו משיחת ש”פ בחוקותי תשד”מ. וי״ל בקל.

 

 

#8219