Are Potato Chips/Pringles with an OU Fine?

 

Potato chips – fried potato chips should be Bishul Yisroel.

Pringles – there is a Machlokes in regards to regular Potato chips if they need to be Bishul Yisroel and one should be stringent as mentioned. However, even according to the lenient opinion, there is room to be more stringent in regards to Pringles.

 

Reasoning:

Shulchan Aruch (Yoreh Deah 113:1) requires Bishul Yisroel only on foods that are Oleh Al Shulchan Melachim (that would be served at the meals of royalty).

The Chachmas Adom 66:4 writes that foods like potato cuttings require to be Bishul Yisroel.

Although most opinions maintain that we define Oleh al Shulchan Melachim solely by the fact how it is served right now (if it is fit for a meal of royalty), since a fried potato would require to be bishul Yisroel, the potato chip should also be bishul Yisroel,
despite the fact that it is cut thin.

This would be analogous to a piece of meat: one cannot say that only certain cuts of meat that are fancy require Bishul Yisroel and non-fancy cuts of meat do not require Bishul Yisroel.

However If the potato chips were to have been steam cooked without water or oil, some say it would not require to be bishul Yisroel (see Shulchan Aruch Yoreh Deah 113:13). See however here:

Follow-up to the Pringles Question

(and in comments below here).

Pringles made from potato starch or potato flour – if the potato was cooked first, it would have needed to be bishul Yisroel before it was turned into potato starch.

Therefore, Pringles are different than potato chips since during the process they were already cooked like regular potatoes even though they are dried afterward. Thus, it is problematic even for those who would argue that potato chips are fine, since the original Issur when it was cooked by a non-Jew remains. (Those who allow it use certain leniencies and some claim it’s better than potato chips.)

 

נקודת הענין בקצרה:

אף את״ל דאזלינן בתר האוכל הספציפי ולא אחרי הסוג כללי בנוגע לבישול ישראל – וכן הוא בפשטות – בציפס שונה שהוא אותו סוג פרטי אלא שכיון שנעשה דק מאד אינו ראוי בצורה זו לעלות עש״מ.

והרי פשוט שגם חתיכה קטנה מאד של בשר וכדומה שנתבשלה ע״י גוי אסורה משום בשולי נכרים אף שא״ר לעלות באופן זה עש״מ.

ידוע לי שכו״כ מקילים בהנ״ל. אמנם, כן מסתבר.

[ומועתק בזה מה שכתבנו לשואל בענין זה:

ציפס הוא ענין בפ״ע, כיון שלכו״ע עעש״מ.

אלא שנחלקו הפוסקים אי אזלינן בתר גמר הכנתו או גוף המאכל מצ״ע.

ואם כי ידים מוכיחות בכ״מ בפשי׳ דאזלינן בתר גמר ההכנה- מ״מ מצד חומר מאכ״א אף בדבר שעיקרו מד״ס, נהגו כו״כ מחסידים ואנשי מעשה להחמיר.

ולהעיר ממש״כ האריז״ל להחמיר גם בעולה על שלחן שרים.  ויתירה מזו שבענ״פ יחמיר גם באעעש״מ כלל. וע״ד מש״א בגמ׳ שאדם חשוב מחמיר גם בנאכל כמו״ש חי.

ובלא״ה, במק״א הארכנו שיתכן שלכו״ע יש לאסור בציפס כיון שמה שאינו עעש״מ הוא מרוב דקותו – כי גוף מאכל זה עעש״מ כשהוכן בצורה גדולה יותר.

ואלו דברינו שם: בפאטעטיא ציפס יש מחמירים. ולא רק מטעם שתפו״א עעש״מ ולהשיטה שהולכים אחרי מין המאכל ולא המאכל פרטי – שלרוה״פ לא קייל״ן הכי – כ״א שבאמת תפו״א מטוגנים עעש״מ ורק שכאן נחתך יותר דק. ולא מסתבר שגדר עעש״מ תלוי בגודל החתיכה, דא״כ כל חתיכה קטנה של בשר וכו׳ נימא הכי להתיר משום בשולי גוים כיון שמחמת קוטנו אעעש״מ. ושאני דגים קטנים שהסוג הוא קטן. אלא שי״א שבכלל תפו״א מטוגנים אעעש״מ. וכמדומה ה״ז היפך המציאות.

בקמח תפו״א – אם נתבשל לפנ״ז, הרבה מחמירים שאיסור שבו להיכן הלך.

בנוגע לעישון – אף שיש מחמירים שבעישון חם אסור, למעשה יש להקל.

גם – י״א שעעש״מ בתור חטיף לילדי המלכים. ואכ״מ].

והעיקר: בפרינגלס כיון שכבר נאסר כשנתבשלו בתור תפו״א, איסור שבו להיכן הלך.

ואף שיש מתירים ע״פ שו”ת אבקת רוכל סי’ ל: ילמדנו רבינו חטים ששולקים אותם הגויים עד שמגיעים למאכל בן דרוסאי וחוזרים ומייבשים אותם כדי לעשותן גריסין ושוב אינם נאכלים אלא ע”י בישול אחר מוקימנא להו למאכל בן דרוסאי או דילמא כיון שנתייבשו כולי האי חזרו להתירן הראשון?” והשיב הב”י “ובכה”ג נראה לומר בנ”ד דכיון דאיסורא דרבנן היא ויש מתירים הני חטים כיון דמתייבשין כ”כ דאינם נאכלים אלא ע”י בישול אחר והבשול הא’ אינו ניכר בהם מותרים ואפשר שאפילו האוסרים בתבשיל יתירו באלו החטים כיון שאינן נאכלין אלא ע”י בישול מחדש”. וכן גם בזה, שאחרי שנתבשל נתייבש –  יש לחלק בפשטות, כיון שאפשר להכשירם לאכילה אחרי היבוש גם במים קרים. ועוד זאת, שהוא רק ע״י עירוי ולא בישול ממש.

אבל יש מתירים כיון שנתבשל באידים וס״ל שהוא כמעושן. ואכ״מ.

[בכלל, בעירוי מלכתחילה אם דינו כבישול לגבי בישול נכרים: להעיר מירושלמי ע״ז ב, ח ובפני משה שם – חלוט שלהן – דמשמע שאינו כבישול.

וכמדומה במהרש״ם כתב להתיר ואינו תח״י כעת].

 

 

#690