כמה שאלות בדיני היכר שע״י מפה

 

שאלה:

ידוע שההיכר בעת אכילת בעל ואשתו נדה על שולחן אחד מועיל רק כשאין דרכם לאכול כן בימי טהרתה (לדוג׳ אם תמיד אוכלים על מפות נפרדות אינו מועיל).

שאלתי היא, אם דרכם לאכול כן בביתם אבל עתה אוכלים במקום אחר ששם אין דרכם לאכול כן ובמילא זהו שינוי מהרגיל, האם זה מועיל, או שצ”ל דבר שאין דרכם כן כלל?

אינו מועיל.

וכן להיפך, אם מתארחים בבית שם דרכם לאכול כן, האם זה מועיל כיון שזה שינוי בשביל הזוג, או שאינו מועיל כי לפועל זהו דרך האכילה בבית הוא לכל בני הבית ואינו ניכר.

מ״מ מועיל, אם אכן אין דרכם על דרך הרגיל לאכול בבית הנ״ל.

 

מקורות:

עיקר הענין שצ״ל היכר שלא כדרכם בימי טהרה. וראה יד אברהם פח, ה ודלתי תשובה שם י הובאו בדרכ״ת פח, כ. וכן נקטו כל הפוסקים. ואם כך דרכם, חשש שישכחו.

באופן הב׳ – כיון שלמעשה אין דרכם בכך נזכרים. ודמיון רחוק, מש״כ הפוסקים באכלו בב׳ מפות ושוב הביאו להם בשר וחלב, שמ״מ מועיל (ראה כנה״ג פח בהגה״ט פח, כ. ושם דהי׳ נ״ל שצריך היכר אחר, אבל אין נראה כן מדברי הפוסקים. ולמעשה, הובא בשמו בפשטות דמהני – ראה שיו״ב שם ו. בית מנוחה סח, ב. דרכ״ת פח, כ. זבחי צדק טז. כה״ח יט. ועוד). הרי שגם בכה״ג שסיבת האכילה בב׳ מפות הוא מטעם אחר, מהני. והב״ד במלקטים אחרונים לגבי נדה. (וראה בסד״ט רצה, ה דדין היכר בנדה כש״כ הוא מהצם. וראה ערוה״ש קצה, ו. אבל ראה הפלאה קצה, א ד״ה על). וי״ל שאינו סותר להדעות דמהני רק בדרכם בכך – דמ״מ מינכרא. (וא״צ לחדש דמהני משום ב׳ תפיסות, כדלקמן. וראה בדה״ש פח, יח. שם כ. מגילת ספר ענינים שונים יו״ד קז). וכ״כ האחרונים בעשו היכר לשם בשר וגבינה שמועיל גם לענין נדה -ראה שיעורי שבה״ל קצה, ג, ג. ועוד (וכ״כ כמעט כל אחרוני הזמן, נסמנו בדור המלקטים קצה, ג, ח). וי״ל בפשיטות דליכא קירוב הדעת וחיבה בכה״ג. ועוד, שמחמת השינוי יזכרו. ולהנ״ל י״ל יתירה מזו, דמהני גם אם לא היתה דעתם על כך מעיקרא. (אמנם, אם רגילים תמיד לאכול בשר וחלב על שולחן אחד, בודאי אינו מועיל כאן. ראה שו״ת חיי הלוי ה, פה, מא. מעדני אשר נדה מז. שם איסור והיתר לט).

וכש״כ להדעות שמועיל מטעם ב׳ תפיסות והו״ל כשולחן אחר (ראה יד״י פח, ה. ואיכא למישמע הכי ברא״ש חולין קז, ב. כן להעיר מהדעות (ראה תפארת יעקב ורש״ש חולין קג, ב וערוה״ש פח, ו ועוד) שבחלב שהוא בכלי ליכא איסורא להעלותו עם בשר. (אבל פשטות כל הפוסקים גם בחלב ממש. וראה חדרי דעה פח. ובגמרא גופא נזכר חשש שיעלהו באלפס). ולכאורה הרי דרכו של חלב בכלי. וצ״ל דסו״ס הו״ל ב׳ תפיסות), אבל בכ״מ שהוא משום שינוי ויסודו בשבת יג, א. והארכנו במק״א 2172. ומאי דמהני מפה משום היכר אף שאינה גבוהה – י״ל דשאני היכר זה שהוא היכר בגוף הדבר שאוכל עליו, ולא בדבר אחר. ויש שכתבו דתרווייהו איתנהו, היכר ומחיצה. ולהעיר מפלתי פח, ד. ושם הארכנו שגם למ״ד משום ב׳ תפיסות מ״מ הוא מדין היכר. וי״ל דהיכר זה שהוא משום ב תפיסות עדיפא משאר היכר.

 

 

#48471