When practicing Krias HaTorah or reading Pesukim, should I pronounce Hashem’s name as it appears in the Pasuk or say “Hashem” instead? Does the same apply when singing Zemiros?

 

When reciting a complete Pasuk, it is permitted to pronounce Hashem’s name as written. (This is also recommended when practicing Krias HaTorah, so you won’t accidentally say “Hashem” etc. instead of the proper name during the actual reading).

RegardingZemiros, one may pronounce Hashem’s name as well. However, many have the custom to avoid doing so, out of concern that Hashem’s name might be sung without the proper Kavanah. Particularly when singing, there is concern that one may not focus on the meaning of the words, might mispronounce the name to fit the tune, repeat it for the melody, or interrupt in the middle with unrelated conversation.

With Niggunim or songs (outside of Zemiros), however, the general Ashkenazi custom is not to pronounce Hashem’s name.

See also here:

Do we say Hashem’s name when it comes up in Tikun Leil Shavuos?

If I do Chumesh with a friend for Chitas, is it an issue to recite half a Pasuk and translate in English and then finish the Pasuk and translate? (I’m asking if it’s a problem – if it’s counted for my own chitas, and is there is a problem if there is Hashem’s name in the Pasuk?)

 

Sources:

בנוגע לזמירות – ה״ז דרך שבח והודאה. וראה חוו״ד יו״ד קי בבית הספק ב. שבילי דוד או״ח קז, א. ועוד.

אלא שנחלקו אם מותר לשורר בעת אמירת ה׳ בתפלה – ראה יפ״ל רטו, ה. שו״ת חיים שאל ב, לח, ע. ולעניננו בשו״ת יחו״ד ב, ה. ומ״מ, בזמירות כנראה שיש שנהגו בזהירות טפי. [ולהעיר ממנהגנו בניגון של ברכת כהנים שאין מנגנים בתיבות השם – סה״ש תרצ״ט ע׳ 307. שם ע׳ 335. אבל נתבאר שם באו״א. ולהעיר מקדושין עא, א. והובא בחיים שאל שם].

ובכ״מ נזהרו, מהטעמים שבפנים, ויש המאריכים ומחלקים ההברה או שאומרו מלעיל וכיו״ב (ראה חיים שאל שלא לרבות המוצאות. טוב עין טז. יחו״ד שם. אול״צ ב, יד בהערה). ועוד שצריך לאומרו ביראה, ויירא ויזדעזעו אבריו וכו׳. וכל שאפשר למעט גם בתחנונים עדיף – ראה חסל״א רטו, ט.

ובאומר בשירה דרך שחוק – ראה ס״ח ד. יפ״ל שם. כה״ח רטו, כד.

וראה שו״ת בצה״ח ד,נב, ה. אשרי האיש ב, יב, כח. מסורת משה ב ע׳ נג. דרך שיחה א ע׳ תרעה. חשוקי חמד תמורה ד, א. ראה ישר ויסברג ע׳ רו ואילך בארוכה. והביא שם עוד כמה טעמים. וראה גם שם ע׳. וראה שו״ת אבני ישפה ג, כג, ג ואילך. וראה ירושלים במועדי׳ שבתבע׳ קמט בנוגע לזמירות בארמית (ושם ע׳ קמז בעיקר הענין).

 

 

#44452