דבר חריף: Sharp Foods
Question:
Are leeks considered a sharp food? (I’m asking because I’m wondering if I can make a leek dip on the meat side and put in pareve oven.)
Could you provide me with a full list of all foods that are considered sharp?
Answer:
Yes, leeks are considered a Davar Charif. You should use a parve knife and parve cutting board.
Other examples of Davar Charif can include:
Radish
Garlic
Onion
Scallion
Horseradish
Hot pepper
Ginger
Quinse
Herring
Some spices like Black pepper and cloves
Salt
Lemmon
Lemmon juice
Esrog
Olives
Pickles
Beets
Borscht
Brine
Vinegar/anything pickled in vinegar and has a vinegar taste.
Alcoholic beverages
Olive oil
Fruit:
Regarding sour/sharp fruit (which may include: sour apple, orange, pineapple, grapefruit, orange, kiwi etc.), it’s unclear whether they contain the status of a davar charif or not.
Some consider them as charif and some not. Therfore, it’s recommended lechatchilah to be careful. However, after the fact if there is a loss, one may be lenient.
Please note, that some of the above mentioned ingredients are in dispute amongst poskim whether they are considered Charif Gamur or Charif ktzas (a little sharp). If it is considered Charif ktzas, some authorities hold that one may be lenient after the fact if it was cut with a knife that isn’t ben yomo and/or there is a loss.
Also, some of the above ingredients are in dispute whether they are considered Charif at all.
Please refer to the footnotes below.
Another important note, that there are some factors that can change the status of the ingredients. For example, if it was cooked or if it was placed in water for some time. These cases should be determined on a case-by-case basis depending on the taste and sharpness of the ingredient. The best thing is to discuss with a Rov in these situations.
Sources:
‘ליק’ – בשו”ע יו”ד סי’ צ”ו ס”ב מפורש כרישין והוא ‘ליק’ בלע”ז (ראה בדי השלחן סקמ”ד).
צנון, שום ובצלים מפורשים בשו”ע שם.
ובנוגע בצל ירוק – כתבו כמה שאינו בגדר חריף הרבה, ראה בפת”ש שם סק”ג בשם החמודי דניאל, ולכן יש להקל בהפסד בסכין שאינו ב”י. וראה גם במעדני השלחן סקל”ה. אמנם בכה”ח סקל”ט שדינם כחריף גמור ומפרש כן בדברי החמודי דניאל. וראה גם בשו״ת שבט הקהתי ח”ד סי קצ”ג.
חריין וזנגביל מובאים ברמ”א על אתר.
חבושים – כן איתא בפרי תאר שם סק”ה דדבר חריף נינהו.
דגים מלוחים – שו”ע שם, ובש”ך סקט”ז דגים מלוחים ביותר. וראה בחכמ”א כלל מט ס”ו דהיינו ‘הערינג’. וכן מובא בדרכי תשובה סקמ”ו. וראה ביד יהודה (הובא בדר”ת שם) בפיה”א סקכ”ד ובפיה”ק סקכ”ג להקל בסכין שאינו בן יומו כהא דהט”ז סק”ט לגבי פירות חמוצים, אלא שבפיה”א סיים בצ”ע (משא”כ בפיה”ק שפסק כן בהחלט) ע”ש.
וראה שו״ע אדה״ז סי׳ תמז סכ״ז וכח והמצויין עה״ג שם. שם סנ״ח. פסקי אדה״ז סצ״ו ס״ב. מיני תבלינים – שו”ע שם ס”ג. וראה במשנ”ב סי תנ”א סק”צ שמזכיר פלפל, כרכום וציפורן.
מלח – ראה ש”ך שם סקי”ח דה”ה מלח. פר”ח סקט”ו. דרכ”ת סקנ”ד. חגורת שמואל סי צ”ה סקל”ה. וראה גם שו”ע אדה”ז סי תמ”ז סנ”ה.
לימון – שו”ע יו”ד שם ס”ד. ש”ך סק”כ
מיץ לימון – שו”ע שם. ש”ך שם. וט”ז סקי”א.
אתרוג – ראה מג”א סי׳ תמ”ז סקל”ג בשם הרשב”א. אמנם ראה פת”ש סי’ קכ”א סק”ט בשם הבכור שור שאינו חריף.
זיתים – ראה שו”ע ורמ”א יו”ד סי’ קי”ד ס”ח שהם חריפים. וראה ש”ך צ”ו סק”כ. חק יעקב סי תמ”ז סקמ”ב ואדה״ז שם סעיף ס, ובמשנ”ב שם סקפ”ט. וראה דרכי תשובה יו”ד סי צ”ו ס”ק ס”ה.
מלפפונים חמוצים – חכמ”א כלל נ”ו ס”ב. חמודי דניאל תערובות סי’ כ”ט ועוד פוסקים. אבל ראה בערוה”ש סי’ צ”ו סי”ג שאינו דבר חריף.
סלק – ראה שו״ת הצ״צ מהדו״ח יו״ד סי׳ רעא. ושם, שאין להחמיר יותר מגרידה.
בארש”ט – ט”ז יו”ד סי צ”ו סק”ט אפילו אם אינו מחומץ הרבה אמנם ראה בפמ”ג בשם הבית הלל שזהו דווקא אם מחומץ הרבה שאין יכולין לשתותו חי.
חומץ – ראה ש”ך יו”ד סי ס”ט סקל”ח ומג”א סי תמ”ז סקכ”ח וחכמ”א כלל מ”ט ס”ד. משנ”ב שם סקע”א.
יין שרף – ראה ט”ז סי תמ”ב סק”ד. משנ”ב שם סקכ”ה. אדה״ז סי׳ תמז סמ״ו. וראה בדרכ”ת יו”ד סי צ”ו סק”מ. (ובנוגע יין, כתבו באחרוני זמננו שהיין בזמננו לא נחשב חריף כלל).
שמן זית – ראה דרכ”ת סי צ”ו ס”ק ס”ה בשם השבות יעקב דהוי חריף. אבל לא משמע כן בשו״ע אדה״ז סי׳ תנגס״ה, ראה במג״א שם סק״ב ובדגו״מ. ואכן בדרכ״ת שם הביא גם מקורות שאינו דבר חריף. והארכנו במק״א בענין הגעלת כלים ליצור שוקולד בהערה 10.
לגבי פירות חמוצים – מקור הדין בארחות חיים, והובא בשו”ע יו”ד סי צ”ו ס”ב, וכותב כגון תפוחים חמוצים. ועיין ט”ז סק”ט שהתורת חטאת סובר דלא מיקרי דבר חריף, ולכן היקל הט”ז במקום הפסד. וכ”ה בחגורת שמאול ס”ק כ”ג שיש לסמוך על הט”ז. וראה פמ”ג במש”ז סק”ט ובפת”ש ריש סק”ד שכתבו להקל בהפסד. ועוד הרבה פוסקים. אמנם ראה בערוה”ש שם סי”ג דסתם פירות חמוצים כתפוחים אגסים שזיפין לא שייך לקרות דבר חריף. וראה בשו״ת משיב דבר ח”ב סי כ”ה שכותב שדבר שהוא בטבעו חריף קצת עד שנאכל כמו שהוא, לכל הדעות לא מיקרי חריף.
דבר חריף שנתבשל – ראה במנחת יעקב כלל ל”ה סק”ח שנתבשל חריפותם. וכן כתב בשו״ת פנים מאירות ח”א סי ס”ד. ובכה”ח יו”ד סי צ”ו סקי”ב כתב דיש לילך בזה אחר הראות. ולענין בצלים – ראה פמ”ג סי ק”ח שפ”ד סק”ט שנתבטל חריפותם. וכ”ה בשו״ת מהרש”ם ח”ב סי קפ”ח ועוד בכ”מ.
ואם נתנו על הבצלים שמן – ראה בערוה”ש יו”ד סי צ”ו ס”כ שבטלה חריפותן. אמנם בדרכ”ת סק”כ הקשה עליו ע”ש. ויותר מזו כתב בערוה”ש שם שגם אם שהה במים נתבטל חריפותו.
#32674
I am more confused now though. If I prepare something completely pareve (and not hot) on the meat side and add something like salt; I shouldn’t L’chatchila put that dish in the Pareve oven to cook? (Or even transfer the food to a pareve dish for that matter since the salt is sharp?)
The above list refers to ingredients the way they are own their own. But as stated before, different factors can change their status. And therefore, should be determined on a case-to-case basis.
In the case you mentioned where you add a little bit of salt to a dish it doesn’t pose a problem, as the salt is a minority detail compared to the entire dish, and its sharpness leaves once cooked with the dish.
But salt that was heated up in an oven on its own for example, or if it happened to be the majority of the dish it will get the status of the oven. Some are particular even in regards to dry cold salt not to place on a meat dish if you have in mind to use it for milk (ראה רמ”א יו”ד סי צ”ה ס”ז)