Can I listen to music and Shiurim when I write a Megillah and Sta”m?

 

You may not listen to shiurim.

Regarding music, if this helps you concentrate, you may listen to soft Jewish music, not blasting loud, ideally without words. You must stop every time you are writing Hashem’s name. You must constantly be conscious of the fact that you are writing Stam. This applies to writing Megillah too.

 

Sources:

דנו בזה בעיקר ע״פ דעת אדה״ז בשו״ע לב, לב שבמחשבתו צ״ל בכל הכתיבה שכותב לשם קדושת תפילין ולא כמתעסק בעלמא. ועד״ז בפת״ש אה״ע קלא, ד לגבי גט. והרבה החמירו בדבר. אלא שבפי׳ ד׳ אדה״ז שקו״ט טובא. והארכנו במק״א – ראה טז׳תקיח בד״ה ומצינו כה״ג, שעיקר כוונתו לשלול מתנמנם שחסר אצלו גם במחשבה התקועה בלב. ולא שחיייב לחשוב ע״ז להדיא.

ולמעשה, הכל לפי הענין, שידוע במציאות שהרבה סופרי סת״ם מרוכזים יותר בכתיבתם בעת שמיעת מוזיקה, כידוע ליודעים. וכזמרי דנגדי בסוטה מח, א שהוא רק לזרזם במלאכתם. ומכיון שמן הדין מותר לדבר בעת הכתיבה, לא תהא שמיעת מוזיקה גרועה מדיבור, שדורש שימת לב לתוכן דיבורו. (ואכן בערוה״ש יו״ד ערד, ב, הקשה בטעם שמותר לדבר ול״ח שיסיח דעתו, דמאי שנא מאיסור להפסיק בעת כתיבת האזכרות. וראה שו״ת שבט הקהתי ו, שנג. אור יצחק עבאדי א, או״ח כ). ואדרבה, לפעמים העדר השמיעה גורמת תוצאה הפוכה לגמרי. ולהטענה שאין מי שישמע מוזיקה בלימוד בעיון ובהעמקה – אין הנדון דומה לראי׳, דהתם צריך להעמיק דעתו, אבל הכא לכו״ע סגי בידיעה לחוד. וק״ל. ויש שהביא כעין ראי׳, משירת הלוים במקדש בעת העבודה, אף שצ״ל לשמה.

וכתבו מזה אחרוני זמננו, כנסמן לקמן, וממוצא דבריהם נראה בעליל שחששו מחמת קלות ראש או העדר הריכוז, משא״כ באופן האמור לעיל. וראה שו״ת שבה״ל ו, ו, ג. שם ח, ט, ה. וישמע משה ב ע׳ רמד בשם הגריש״א. מעין אומר ו, סו בשם היבי״א. דעת נוטה ג, תצו. אבני ישפה א, או״ח ז. משנת יוסף ו, קו. ויצבור יוסף בר שלום ד, ע. מקוה המים מלכה ד, יא, ח. בירורי חיים סגל ד, יג. יריעות שלמה מועלם ד. והנלפענ״ד כתבנו.

כתיבה לשמה במגילה – מפורש בריטב״א מגילה יט, א שצ״ל כתיבה לשמה. וכ״כ באר״ח מגילה טו. וכ״כ בדעת הרמב״ם במער״ק מגילה א, א ד״ה ומחנכין, והובא לדינא במלאכת שמים כד, יג. וראה מט״י תרצא, ד. אבל ראה מאירי מגילה ח, ב שא״צ כתיבה לשמה. וכ״כ בספרו ק״ס א, ב. וראה גם ראש יוסף אישקאפה תרצא (פב, א). ובשו״ת אבנ״ז או״ח תקיח שקו״ט בארוכה ונוטה להכשיר משום ס״ס, ושם ט שלכן לא נהגו הסופרים לחשב או לומר שכותב לשמה ולא נזכר בשום מקום. אלא ששוב כתב שלאחרי העיון יש לחלק, ושם י, שלפ״ז אפילו במגילה פסולה. ובאמת הדבר תמוה שלא נז׳ מזה כמעט בשום מקום בפוסקים, ועד שהעיד באבנ״ז שלא נהגו בזה. ולמעשה לכתחילה ודאי יש להחמיר. וראה מרכה״מ אלפאנדרי מגילה ב, ט. שו״ת זרע אמת ג, עח. שואל ונשאל א, טו. יבי״א ח, נה, ד. ובשו״ת שבה״ל ג, פח שכשרה רק בדיעבד ויש להודיע מזה לקונה. וראה גם משנת הסופר כח, א.

 

 

 

#28953