Is there any issue of a married couple sleeping in other people’s bedroom beds?

 

Question:

A family went away for Shabbos. They offered us to stay in their house for this Shabbos. We would use their beds to sleep. It this Okay?

 

Answer:

Yes.

Marital relations may be performed too, but your towel or other item should be placed above the sheets.

 

Sources:

ראה שו״ע או״ח רמ, יג ובנו״כ, שבייחד לו בית – או חדר – מותר. וכש״כ כשאינם בבית כלל, שבכה״ג גם למ״ד שצ״ל יחוד בית דוקא ולא חדר מהני.

אבל לא יישן בטליתו של בעה״ב. אבל במניח סדין או מגבת מעל מותר, כפשוט. וכ״כ בשם הגריש״א במשכן ישראל ע׳ פא.

ובאמת משמע דקאי רק בטלית שבעה״ב מתכסה בו ביום, משא״כ בכלי מטה. אבל ראה בהגהות רע״א לשם שציין לשבת קמ, ב. וכ״ה בחכמ״א קכח, יג, והועתק בקצשו״ע קנ, י, דקאי גם בסדינים.

ובשו״ת בירורי חיים ט ע׳ צ שמותר אפי׳ במגבת של בעה״ב אם נתן לו בעה״ב רשות להשתמש, עיי״ש טעמו. ומסתברים הדברים.

אמנם, עוד יל״ע מטעם אחר, דהנה בראשית חכמה ח בשער הקדושה (כד)  שאסור אפילו להסתכל במיטה שאיש ואשה ישנים שם במכירן. והב״ד בלב חיים וביפ״ל דלקמן ובטהרת ישראל אה״ע כא, א, ב. ועוד.

וצ״ע שבגמ׳ שבת קמ, ב, מפורש דלאו מילתא היא. ודוחק קצת לומר דקאי באינו מכירו דוקא (אף שכ״כ ליישב במחזה עינים מחזה ד, בגיא חזיון ה. וכ״ה בהערות הגריש״א לשבת שם, נדפס בישורון כח ע׳ שה. וכ״כ בשו״ת מבשר טוב ב, צב – ס״ע שסה). גם דוחק קצת לומר דמיירי התם כשישן שם ואינו מסתכל במיטה.  אמנם בס׳ מגדל עז שבת שם (ווידרין) מפרש שם באו״א לגמרי – שההיתר משום שטרוד בעבידתי, או שבאמת אסור אבל אין לשנאותו משום כך. ולפירושו א״ש. אבל דבריו מחודשים לגמרי.  ורש״י ושאר הראשונים לא פירשו כך. [ולהעיר שבאוצה״ג שבת שם בחלק התשובות מצינו שפירשו בגמ׳ דקאי לענין מלאכת שבת, שהעומד באמצע המטה ודאי ישברנה. וכ״מ בגי׳ הערוך ערך כרס].

גם בערובין סג, ב מוכח שאם אין ישנים שם עכשיו איש ואשתו ודאי לית לן בה. ואדרבה לר״י שם באשתו נדה תבוא עליו ברכה אם ישן שם אפי׳ בישנים שם עכשיו. וגם בזה דוחק לומר כהני תירוצי דלעיל.

גם דוחק לומר לאידך גיסא, דבראשית חכמה מיירי דוקא בישנים שם עכשיו, שהרי יליף לה מברייתא שאסור להסתכל בבגדי אשה אפילו שטוחין על גבי כותל. וכן בשו״ת לב חיים ג, נח הב״ד הראשית חכמה, והבין בדבריו דמיירי כשאין ישנים שם עכשיו. ולפלא שהעתיק הך דשבת שם, והשמיט סיומא דמילתא דלית לן בה. אמנם בכמה גירסאות מצינו דל״ג לה – ראה כלבו סו. רוקח כ. וא״ש נמי שלא מצינו בגמ׳ טעם הדבר מדוע לאו מילתא היא. וכבר העיר בזה במצור דבש צימרינג שבת שם. (אבל בר״ח ודאי לא אתי עלה מהך דשבת לגירסא זו, שהרי יליף לה מדין בגדי צבעונים). ואולי באמת גרסי כבגמ׳, אבל סברי רבנן שאף שאינו כעומד בכריסה של אשה, מ״מ נכון להזהר.  גם  בס׳ הזכרונות להרה״צ הר״צ הכהן מ״ע א, ב הביא הך דשבת עם הסיום דלאו מילתא היא, והוסיף שנכון ליזהר. גם בפלא יועץ ערך מחשבה הביא שהזהירו חז״ל שלא לישב על מטה שיודע שאיש ואשה שוכבים עלי׳. אבל ראה זה פלא בדברי יחזקאל משינאווא אגדות הש״ס שבת שם, שקשה אמאי לאו מילתא היא אדרבה הו״ל להגמ׳ להחמיר, וכתב, דבהא דקאמרה הגמ׳ לאו מילתא היא ביטלו היצה״ר ולא יבוא לידי הרהור. וראה שו״ת דברי יציב אה״ע יב, ד.

ומצאתי למר ברי׳ דאבוה, ביפ״ל לבנו של הלב חיים, ז אה״ע כא, ד, שיצא לישע אביו, מברכות סב, א, אצל רב כהנא, דלאו אורח ארעא היא אבל איסורא ליכא – דהתם שאני שלא נפל לו מחשבת און מחמת קדושתו.

גם באזהרות להרה״ק הר״א מקארלין בריש ס׳ בית אהרן אות ג כתב שלא להסתכל על בגדי צבעונים ועל מטה מוצעת שלהן. (אבל לא התנה שם דוקא במכירן. ופשוט דהתם היינו לזהירות בעלמא להמתחסדים).

וראה גם בעבודת אהרן פיינזילבר ברכות ח, ב,באוזן שמעת כה – והובא בגיא חזיון שם – שמותר לישב על מטת ישראלית. אבל במכירה כתב שם לצדד לאסור, במטה העומדת לשכיבה.

ונראה פשוט בכ״ז, שבראשית חכמה מיירי כשיש חשש שיבוא לידי הרהור, משא״כ כשאינו חושש לכך. גם להעיר שמדבריו מוכח דקאי רק במכיר שניהם, והחשש מחמת הרהור בעניני תשמיש, ולא שמכיר אותה ומהרהר בה.

ופוק חזי מאי עמא דבר, שלא ראינו נזהרים בזה. ‏ורגיל הדבר ששוכרים דירה מאנשים שמכירים אותם ולא חוששים שלא לישון בחדר המטות. ופשוט דלאו בדיני קנינים תליא מילתא, דשכירות קניא וכו׳, שהרי הטעם משום חשש הרהור.  כן הרבה מחליפים דירות בימי הקיץ וכדומה, מעולם לא שמענו להיזהר בדבר.

ואכן ראה בנפש דוד (להרד״ל) לזהר וישלח קעה, ב, שבזהר מוכח שאפילו לישון שם לית לן בה. ובזהר מיירי במכירן, דהא קאי בראובן על מטת בלהה. אלא שי״ל בזה, עדמש״כ ביפ״ל הנ״ל, שאצל ראובן הי׳ הכל לש״ש ולא חש משום הרהורא.

וכן מצינו ובדרכ״ת קצה, כה, ועוד, שהמנהג כשמגיע אורח שישן במטת הבעל, והבעל במטת אשתו (וכנראה מיירי דלא קפדי, ובהסכמת שניהם  – ראה משנ״ב רמ בשעה״צ לד. טהרת ישראל שם מא. שערים מצוינים בהלכה לאאזמו״ר קנב.יט. ועוד, דהא דעירובין שם הוא רק מדת דרך ארץ – ראה לקט יושר יו״ד ע׳ 23. שו״ת פני מבין יו״ד שכט. יבי״א ב יו״ד טז, ה).

ולכאורה נראה עוד, שבראשית חכמה מיירי במטה אחת המיועדת לשניהם, משא״כ בב׳ מטות ואינו יודע איזה מהן מיועד להאשה.

ולהוסיף שבד״כ משתמשים בסדינים חדשים ומכובסים, וי״ל שבכה״ג לית לן בה גם לראשית חכמה.

וגם בלא״ה, העיקר לדינא שכיון שלא הובא להלכה ברמב״ם ושו״ע, אין מקום לאסור מן הדין. וגם בראשית חכמה שכתב לאסור מדין בגדי צבעונים, ונקט לישנא דאיסורא – הרי בכ״מ אפי׳ בש״ס נקטו בל׳ אסור והכוונה ממדת חסידות. וממנ״פ, אם יודע בעצמו שיבוא לידי הרהור, בלא״ה אסור. ואם יודע בנפשו שלא יבוא – שריותא היא לכתחילה. אלא שבחושש לנפשו שיהרהר –  נכון שיזהר.

וראה גם שו״ת שרה״מ ח, כב, ד.

 

 

#23601