Can I eat chicken on the day of Mikvah in the following situation?

 

Question:

I have mikvah tonight iyh. My family (siblings and parents) is having a gathering with chicken and meat. Will be really interesting to not eat. Am I allowed to eat chicken or not allowed?

 

Answer:

Not permitted, unless there is absolutely no choice to avoid the issue, and it will cause great embarrassment. In such desperate situations, you should choose meat dishes over meat, ground meat over unground, chicken over meat etc.

 

Sources:

בשו״ע יו״ד קצח, כד שיש נוהגות כן ומנהג יפה הוא. וכבר נחלקו בזה אם המנהג הוא גם במקום צניעות ובושה – ראה שו״ת יד יצחק ב, לה, ד לקולא, ומשמע דעתו דלא גרע מכבוד שבת. ושם, שיש חילוק בין אפשר ללא אפשר. ולהעיר גם משו״ת שבט סופר יו״ד פא (והשואל הוא אותו א׳ ששאל ביד יצחק) שכתב להצדיק אלו שאין נוהגין בחומרא זו ובפרט בדורות אלו דנשים חלושות הנה. (וטעמו שבמציאות אפשר לנקר והנשאר הוא רק מיעוט שאינו מקפיד, דלא כבית שערים דלקמן שאא״פ לנקר, וגם לדעתו – מדינא נקטינן שאפשר בניקור, והוא רק מחומרא). ולאידך בשו״ת בית שערים יו״ד ב, רפ, והובא בדרכ״ת קצח, קמט (והשואל הוא אותו א׳ ששאל ביד יצחק ובית שערים) שהמנהג גם בכה״ג, שרק הטבילה עצמה יש להסתיר ולא לפני הטבילה, ורק מהרבים ולא מב״ב (ושקו״ט בזה. ואכ״מ), ועוד שאין באכילת בשר משום גילוי שהוא ליל טבילה, שאפשר לתלות העדר האכילה בד״א.

ולכאורה איכא קצת סייעתא לדבריו, שמזה ששקו״ט האחרונים בנוגע לפורים ושאר זמנים אם לקיים המנהג, משמע שהמנהג חמור כ״כ שמקום לומר שקבעו המנהג אפי׳ במקום ביטול מצוה. ולאידך, לרוה״פ למעשה גם בפורים וחוה״מ אוכלת בשר. ובשו״ת דבר משה א, מז שהחמיר – ס״ל להחמיר גם בשויו״ט. ולא קייל״ן הכי. וראה אצלנו באתרא דרב פורים א, כד. ותו, שגם בשבת אי״ז חובה לאכול בשר ועכ״ז אין לה להחמיר. וחזי לאצטרופי דעת הראשונים שבשר אינו חוצץ רק עצם (ראה שבה״ל ח, רב – שצירף סברא זו לענין פורים). ומה גם שבימינו מנקרים היטב עם חוט דנטלי, ועיקר החשש ל״ש כולי האי.

ולפענ״ד, כבוד הבריות דוחה גם ל״ת שבתורה, ובודאי איסורי דרבנן, וכש״כ לבטל מנהג שמעיקרא לא קיבלו עלייהו כדין גמור. ובשבט סופר שם, של׳ השו״ע מורה שנשים צדקניות מחמירות ע״ע בחומרא יתירה. ומצינו כה״ג להתיר לטבול בלי להוציא שן תותבת בבא״ח ש״ב שמיני ח מחמת כבוד הבריות. וגם בדעת הבית שערים, לא החליט הדבר ממש בוודאות, ולשונו הוא ״יותר טוב למנוע״. ועוד, שכתב שאין בזה גילוי מחמת שאפשר ליתן אמתלא, משא״כ באופן שהדבר בולט ומודגש. ועוד  דלא אתי עלה מחמת בושה, כ״א מדין הסתרת טבילתה, ובמקום שבאמת מתביישת מאד, מקום גדול לומר דגם לדידי׳ שרי.

ואצל אחרוני זמננו מצאתי לכאן ולכאן: לקולא – בטהרת הבית ג ע׳ קכז. שו״ת שבט הקהתי ד, רלא. שיעורי טהרה ע׳ ש. שפתי עני יא (מחמת החלוקים על הבית שערים שהסתרת טבילתה היא גם לפנ״ז, וכדעת שו״ת מהר״י אסאד יו״ד ריז. וראה גם שערי טבילה דלקמן). אגורה באהלך קצח. אבני שוהם ע׳ תתקכב. מראה כהן ע׳ צג בשם בעל חוט שני. שושנת ישראל ע׳ צו. (ושם מייעץ שיעשה בעלה סיום מסכתא והוה בסעו״מ). לבושי עוז קצט, ה, ג. ולחומרא – פסקי בא״מ קצח. שיעורי שבה״ל קצח, כד, מ  – ע׳ שלו (ושם להקל רק בנוגע שאר מאכלים. ובחשב האפוד ב, קלח שבבשר אפשר למצוא תחבולה שלא ירגישו בכך. וראה גם שערי טבילה לא, ו). וכן הובא בשם הגריש״א.

 

 

#23100