Changing The Settings On A Shabbos Timer

 

Question:

On Shabbos, while an appliance is running off a timer, would one be allowed to:

• Move the pieces of the timer to make it turn off sooner?
• Move the pieces while the appliance is off to cause it to turn on sooner?

 

Answer:

When an appliance is running on a timer, one is allowed to move the pieces in order to maintain the existing position. Thus, one may cause it to go off later than scheduled while it’s on, or make it go on later than scheduled while it’s off.

One is not allowed to move the pieces to change its position. Therefore, one may not

cause it to go off earlier while it’s on or make it go on earlier while it’s off.

There are timers where in order to turn off the appliance one needs to let go of the button that’s keeping it on (unlike a timer where one pushes a button or something similar), see the attached picture. In this case, one may cause it to go off earlier than scheduled, but not the other way around.

When moving the pieces of the timer, it is best to do it with a shinui.

 

 

Sources:

נחלקו בזה הפוסקים, שהבאר משה (שו”ת ח”ו קונטרס עלעקטריק סל”ו ולט) וסיעתו סוברים שבכל ענין אסור לשנות מצב השעון, וגם לא המשך מצב הקיים, והיינו כשזהו סגור לשנותו שיהא סגור לזמן ארוך יותר. אבל בשש”כ פי”ג סכ”ח וסיעתו ס״ל שמותר להאריך מצב הקיים (כשדולק שיהיה דלוק ליותר זמן וכשזה סגור שיהיה סגור ליותר זמן), אבל לא שידלק מוקדם יותר או שיכבה מוקדם יותר.

ותוכן מחלוקתם הוא בגדר גרם כיבוי שאסרו,  דלהבאר משה בכל מקרה ה”ז גרם כיבוי ואסור (וזהו בנוסף לאיסור מוקצה שבו, וכדלהלן). ולהשש”כ, רק לעשות פעולת הכיבוי או ההדלקה אסור, משא”כ כשרק מאריך מצב הקיים אינו גורם כיבוי או הבערה וגורם רק איחור הכיבוי, וה״ז כאילו עיקר הכיבוי מעולם לא נסתלק (שם הערה ק).

והנה יש לעיין מהו דעת רבינו בזה, דבסי’ תקיד ס”ח כותב אדה״ז: “נר של שמן שהוא דולק יפה מותר להניח בתוכו עוד פתילות הרבה ולהדליקם כדי שיכלה השמן במהרה . . אבל אסור לקצרו ע”י שיחתכנו מלמטה בסכין או בדבר אחר אפילו אם הוא נר גדול מאוד וחס עליו שלא ישרף כולו מפני שהוא גורם למהר כיבוי הנר שלא ע”י ריבוי הבערה”. ובס”ט ממשיך:  “אבל מותר ליתן למטה סביבות הנר דבר המונעו מלהשרף בענין שיכבה כשיגיע לשם כגון לתחבו לתוך חול תיחוח בענין שאין נעשית בו גומא כמ”ש בסי’ תצ”ח דכיון שאינו עושה מעשה בגוף דבר הדולק אע”פ שהוא גורם למהר כיבוי אין בכך כלום ואע”פ שאסור לגרום כיבוי אם לא במקום הפסד כמו שנתבאר בסי’ של”ד מכל מקום כיון שהדבר המונח סביבות הנר אינו מכבה ממש את האש אלא שהוא מונע אותו מלהשרף לפיכך לא גזרו בזה משום גרם כיבוי וכן אם מונחים הרבה חתיכות חלב או שעוה בתוך הנר מותר ליקח אחת מהחתיכות הרחוקות מהפתילה שהרי אינו נוגע בגוף דבר הדולק כיון שחתיכה שהוא נוטל אינה מחוברת עם חתיכה הדולקת״.

והוא ע״פ המ”א שם סק”ז שחולק על המחבר שכתב (שם ס”ג) שאם אינו רוצה לשרוף כולו יכול ליתן סביביו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף. ולהמ”א ואדה”ז יכול לעשות כן גם אחר שנדלק. והנה, הבאר משה כתב בדבריו ש״גרם כיבוי אסור וכמפורש בשו”ע וכו׳ והגם שהמ”א האריך לחלוק על פסקו של השו”ע וכו׳ עכ”ז מי יקל ראש נגד פסקו של המחבר שגם הרמ”א שתק לו״. ולפ”ז, אכן יש לעיין מה הדין לדעת אדה”ז.

והנה מצינו בשוע”ר מקרה דומה לתחיבת נר לתוך החול, ושם אסר. והוא בסי’ רסה ס”ט, שכתב שם: “אסור ליתן מים לתוך שפופרת שתוחב בה נר של שעוה או של חלב אפילו מבעוד יום שהרי כשמגיע האור לשם המים הם מכבים ממש (אבל מותר לתחוב הנר לתוך החול וכיוצא בו בענין שכשיגיע האור לשם ימנעהו מלשרוף יותר ויכבה מאליו שגרם כיבוי הוא כמו שנתבאר למעלה ואפילו משחשכה מותר לעשות כן כגון ביו”ט כמו שיתבאר בסי’ תקי”ד)”.

ונראה, שהחילוק בין תוחבו לתוך המים שאסור לבין תוחבו לתוך החול שמותר הוא, שכשהנר מגיע להחול הרי אין החול עושה פעולת הכיבוי, ואינו אלא מונע האור מלשרוף יותר ואינו אפי’ גרם כיבוי, משא”כ כשתוחבו לתוך המים הרי המים עושים פעולת הכיבוי כשיגיע האש לשם וה”ז גרם כיבוי ואסור.

ומזה באנו לנידון דידן, דיש לעיין איך פעולת השעון שבת כשדולק וכשהוא כבוי, שאם ההדלקה והכיבוי נעשים ע”י פעולה, דהיינו שכשמגיע הזמן שתכנן נעשית פעולה שמדליקו ומכבהו יהא אסור להקדים ההדלקה והכיבוי בשבת, ובדוגמת נר שאסור לתחבו לתוך המים שכשיגיע למים יכבה. אבל אם לא נעשית שום פעולה כ”א שמונע ההבערה והכיבוי ה”ז בדוגמת הנר שתחבו לתוך החול שמותר לעשותו לכתחילה לדעת אדה”ז.

והנה בשעון שבת הנפוץ שראיתי (ראה בתמונה המצורפת למטה) אופן פעולתו הוא שיש כפתור שכשלוחצים עליו ה”ה פועל וכשמסיר הדבר הלוחץ עליו ה”ה נכבה. כשהשעון מסתובב ויש בו חתיכות השוקעים והבולטים לחוץ, הנה אם השעון הוא בחתיכות השוקעות ה”ז פועל לחיצת הכפתור ואם הוא בולט לחוץ ה”ה מסיר הדבר הלוחץ על הכפתור ואשר לכן הוא נכבה. ולכאורה כשמגביה החתיכות השוקעות יש לדמות לנר התוחבו לתוך החול, שאין האור נכבה ע”י פעולה שעושה בהנר כ”א שכשמגיע השעון לזמן ההוא ה”ה מונע אותו שלא ידלק יותר ובדוגמת הנר בתוך החול שכשמגיע הנר להחול ה”ה נכבה מאליו.

אבל צריכים להזהר כשמקדים הכיבוי שזה לא ידלק שוב לפני הזמן שהי׳ אמור ליכבות, דהיינו שצריכים להגביה כל החתיכות של השעון עד הזמן שהי׳ אמור ליכבות, שרק הקדמת הכיבוי מותרת לפי שלא נעשית שום פעולה עי”ז, אבל אם גורם כיבוי חדש ושאח”כ ידלק שוב, ה”ה גם פועל הדלקה חדשה עי”ז.

והנה, בבאר משה הנ”ל כתב שנוסף להאיסור דגרם הבערה וכיבוי יש גם איסור מוקצה. וכן הוא גם בשו”ת מנחת יצחק ח״ב סי’ קי סק”ה. והגם שהוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, והרי הזזת החתיכות להיות שוקע או בולט היא לצורך גופו ומקומו, מ”מ כיון דאתקצאי לבין השמשות (שהי’ דלוק) אתקצאי לכולי יומא, ואז אסור לטלטלו אפי’ לצורך גופו ומקומו (שוע”ר סי’ רעט ס”א). אבל בשש”כ (פכ”ג הערה עה) חולק, דכיון דכל האיסור הוא ע”י גרמא (גרם הבערה וכיבוי), כללא הוא דכל שהאיסור הוא משום חומרא לא חשיב מוקצה, ואף אם ההסקה פעלה בביה”ש לא אמרינן מגו דאתקצאי.

והנה בנוסף לזה שהנ”ל הוא רק כשהיה דלוק כל בין השמשות, דאם לאו לא אמרינן מגו דאתקצאי, הרי אפשר לטלטלו בשינוי, שכל מוקצה כשמטלטלו בשנוי לא מיקרי טלטול (ראה סי’ רסו סי”ט, סי’ רעו ס”ט-י, סי’ שה סכ”ד, סי’ שח סט”ו, סי’ שיא סט”ו). ועוד דבסוגי השעון שבת שמותר לגרום הקדמת זמן הכיבוי, כנ”ל, לא אמרינן מגו דאתקצאי וכמש”כ בסי’ תקיד סכ”ה: ”דכיון שאף בתחלת כניסת יו”ט היה לו צד היתר להסתפק ממנו דהיינו ע”י שישים סביבות הנר דבר המונע אותו מלשרוף בענין שיכבה כשיגיע לשם ויוכל להסתפק ממנו נמצא שלא נאסר מעולם”. א”כ בשעון שבת הנ”ל מותר לשנות זמני ההדלקה (באופנים שנתבארו) אף שלא ע”י שינוי.

וראה בכהנ”ל גם בקובץ המדריך להוראה חוברת ו (שיצא לאור עתה) עמוד קו ואילך.

 

#16666