האם אפשר לעשות קידוש ולתת לילד לשתות במקומי? אם כן כמה הוא צריך לשתות?

 

לכתחילה ישתה בעצמו את הקידוש. ובאם אינו רוצה לשתות ישמע קידוש מאחר.

כשמטעמי בריאות או נדר וכדומה אא״פ לו לשתות, ואין מי שיקדש בשבילו, עדיף להביא את הקידוש לשתות לגדול. ובאם אין גדול, מותר אף לתת לקטן שהגיע לחינוך. ובאופן כזה, עדיף שישתה הוא בעצמו קצת. וגם עדיף כשהשני השותה במקומו יוצא עכשיו ממנו ידי חובת קידוש.

והשותה צריך לשתות כמלוא לוגמיו דהיינו רוב רביעית לאדם בינוני. ולקטן מספיק כמלוא לוגמיו דידיה.

 

מקורות:

שוע”ר סי רע”א סכ”ה וסי ערב סי”ב.

והנה בשו״ע אדה״ז סרצ״ו סי״ט דסגי במה שקטנים שומעים. ולפמש״כ אדה״ז בסרצ״ה ס״ד בסוגריים שצ׳ לשתות מי שיוצא יד״ח, צ״ל שגם הקטן שותה, וגם הוא בכלל מי שיוצא יד״ח.

ולפ״ז, מש״כ שם בסרצ״ה שבמשקה לתינוקות אין אדם יוצא יד״ח – י״ל דמיירי בלא הגיעו לחינוך. ואכן כן המנהג בת״ב, וכפס״ד הרמ״א או״ח סתקנ״א ס״י. [אלא שגם את״ל כן, עצ״ע דלכאו׳ סותר למש״כ אדה״ז בסק״צ ס״ד (ולב׳ הדעות) – ראה תהל״ד ועוד (נסמנו במהדו״ח בסרצ״ה שם). ובכ״מ כתבו ליישב. ואכ״מ].

וראה גם קצה”ש סע”ט סקי”ח בנוגע קטן שלא הגיע לחינוך היכא דאין שם קטן שהגיע לחינוך וגם לענין להטעימו למי שאינו יוצא עכשיו ידי קידוש.

להביא לכתחילה לגדול – שו”ת שבה”ל ח”ח סמ”ה וראה גם שם סמ”ד

ולענין מלא לוגמיו של קטן – ראה ביה”ל רעא סי”ג ד”ה והוא רובו. והגם שכאן הרי המקדש יוצא בשתיית הקטן ואינו רק מדין חינוך, עכ”ז מסברא נראה לומר דזה שצריך מלא לוגמיו הוא משום שצריך שיהנה (שוע”ר רעא שם), וא”כ הרי גם כאן הקטן נהנה.

 

 

#12432