« go back

Tashlumin of Krias Hatorah due to the coronavirus outbreak forcing shuls to close

 

Q. The local shuls are all closed due to coronavirus and there are no minyanim. It is possible that many, more than two, weekly public Torah parsha readings will be missed. Will we require tashlumin of many parshios at one time? How many alios for the tashlumin parshios?

 

A. If a tzibur missed krias hatorah on shabbos, they can make it up on the following shabbos. The best way to do so is, by reading for the 1st aliyah the entire previous parsha (e.g. ki sisa) along with the 1st aliyah of this week’s parsha (e.g. vayakhel/pekudei).

If the tzibur missed the reading of vayakhel/pekudei, the 1st aliyah should be the entire vayakhel/pekudei, and the 2nd aliyah should begin vayikra. Subsequently, the regular order of aliyos should continue (i.e. 7 + maftir should be of vayikra).

Regarding parshas parah: On the following week they should take out 3 sifrei torah. In the first they should read as stated above (para. 1), in the 2nd they should read parshas parah, and in the 3rd they should read parshas hachodesh. Kaגdish should be said between the 2nd and 3rd.

Parashas Hachodesh and kriah of Yom Tov cannot be read afterwards.

 

רמ”א או”ח קלה, ב. וראה הדעות בזה בכה”ח קלה סק”ה ומשנ”ב שם ס”ק ו-ז.

בשע”א שער ז ס”ט כתב לחבר הסדרות ברביעי, הביאו בקצוה”ש סקי”ח, אך בכה”ח סק”ה כתב בשם כמ”פ שיקרא לראשון כל הסדרה של שבת שעברה ומקצת הסדרה של שבת זו. ואף לפי השע”א אפשר לעשות כן כמ”ש שם סי”א שאין זה (חיבור ברביעי) מעכב. ולכאורה דעביד כמר עביד וכו’ ולכן כתבנו כהכה”ח, שלא לבלבל סדר העליות וכו’. ומה גם שעיקר הטעם לחברם ברביעי (מחצה לכל סדרה, ראה לבוש סימן רפב ועוד. מנהג קבוע, ראה מחזיק ברכה להחיד”א או”ח רפב ס”ז ואילך) לא שייך כאן כ”כ, דחיובא דיומא אינו אלא סדרה א. וכן מורים רבני אנ”ש להחוזרים מחו”ל כשאחש”פ חל בשבת.

כשהחסירו שני סדרות מחוברות או להשלים בשבת שקורין בה שני סדרות מחוברות וכן כשהחסירו כמה פרשיות – ראה מהר”מ מינץ סי’ פה שאין לקרוא ג’ סדרות ביחד. הביאו כנה”ג (הגהות הטור) סי’ רפב. עולת תמיד שם, ד. עט”ז קלה, ב. מג”א שם סק”ד. דגול מרבבה. חכמת שלמה שם. יד אהרן (הגהות הטור). סולת בלולה שם, א. וכן פסק בשע”א שער ז ס”ט הביאו בקצוה”ש סקי”ח. אבל בהגהות מנהגים חלק על המהר”מ מינץ. הביאו במג״א שם ובא”ר אות ב. מגן גבורים. שו”ת בית דוד סימן קו. מטה יהודה רפב, יד. שו”ת דבר משה או”ח סי’ נ. אמת ליעקב – משפט כשנפל טעות בסדר קריה”ת אות ה. לדוד אמת סי’ ט אות ב. וכ״כ גם בספרו שו״ת חיים שאל ח״ב סט״ז דמסתבר טעמייהו והכי נקטינן. וראה בארחות חיים ספינקא בשם מאורי אור וזכור לאברהם. שלחן הטהור ס”ג. ערוה”ש ס”ו. שו”ת מהר”ם שיק או”ח סי’ שלה. ושם שכן עשה מעשה הג״ר נתן אדלר כשנאנס בצרכי ציבור והחסיר כמה שבועות שהשלים כולם וקראוהו לכהן וקראו כל מה שהחסיר. וראה משנ״ב ז. ועוד. [ואף שבמשו״ת חיים שאל כתב שבמג״א משמע שפסק כמהר”ם מינץ – נוסף לזה שבחיים שאל כתב כן בדעת משאת משה ולי׳ לא ס״ל, וג״ז משמעות דורשין היא לחוד ולא הכרח, עוד זאת שלפמש״כ אדה״ז בקו״א סתמ״ב סק״א ש״העתיק דעתו בסתם והרוצה לחלוק יחלוק״ סרה ההוכחה. ובפרט שהעתיק גם דעת הגמ״נ שחלק עליו אף שהוא בחצאי לבינה. ויתירה מזו, גם כשכתב הדברים סתמא וציין מקורם בחצאי לבינה, שלדברי אדה״ז שם כן דרכו דהמג״א בכ״מ כשמסכים לדברי הפוסקים שהעתיק – מצינו ראינו שלפעמים אינו מוכיח שהלכה כמותו – ראה בקו״א סי׳ תקיב סק״א. וראה כללי הפוסקים וההוראה פרקש שנתקשה בזה ועיי״ש מה שתי׳. ובנדו״ד בפרט, לא כתב דבריו בסתמא ועוד שציין לדברי הגמ״נ שלא נראים דברי מהר”ם מינץ בעיניו (אף שהביאו רק במוסגר).

וגם בשע״א אף שפסק כהמג”א סיים שהרוצה לנהוג כהא”ר אין מזניחים אותו. והכי נקטינן.  ועוד, שכבר כתבו בכ״מ להוכיח שפשטות ל׳ האו״ז, שבת מה, משמע בעיקר הך דינא, שהוא לפי שאין קבע לקריאה בכל שבת, והעיקר שישלים פרשיותיו בכל שנה. וכיון שכן, ל״ש לומר ולחלק בין ב׳ פרשיות לג׳ פרשיות, כאילו באנו עלי׳ מדין תשלומין (וראה דברי דוד להט״ז פינחס כ, י. ביהגר״א והו״ד בשעה״צ ח. ובאמת אין הכרח לפרש בדבריהם שהכוונה לדין תשלומין ממש. וראה ברכת אליהו על ביהגר״א. ולהעיר שהגר״א עצמו החמיר לשמוע כל הפרשיות שהחסיר – ראה תוספת מע״ר לד. אלא שאינו דומה כיון ששמע ביחידות. וראה מה שבי׳ בהלכות הגר״א ומנהגיו ע׳ קכא. ודבריו נסתרים מהגהות פעולת שכיר בסו״ס מע״ר יו״ט קעה). וראה גם מה שדחה לטעם זה בשו״ת זרע אמת ג, יד. וכעי״ז במהר״ם שיק שם. וראה גם שו״ת בצה״ח ד, יז. חשוקי חמד סוכה נה, א.

ומה גם אם נאמר בטעמו של מהר״ם מינץ משום טירחא דציבורא. וגם באו״ז גופא כשכתב שאין לחוש לטורח ציבור כתב להוכיח שכך עושים ברוב פרשיות שקורים שתים ביחד. ואולי איכא למשמע מן הדא, שביותר מכך יש לחוש לטירחת הציבור. וראה בשו״ת זרע אמת שם. אהל יצחק ב. ועוד. ולפ״ז כשהציבור מוחל לית לן בה, ראה שו״ת נשמת כל חי או״ח ט. וראה שו״ת יבי״א ט או״ח כח.

כשהחסירו פרשת חזק – במהר”מ מינץ הנ”ל כתב שאין לחבר שני ספרים ע”י חד גברא, הביאו המג”א שם וכמה מהפוסקים לשיטתו כנ”ל. וכן פסק בשע”א שער ז ס”ט הביאו בקצוה”ש סקי”ח. אבל בא”ר שם חולק עליו, הביאו השלחן הטהור ס”ה. ערוה”ש ס”ו. ושם כתב להקשות שאיזה איסור יש בדבר. וכ״כ בשמן המאור שם. וראה משנ”ב שם. וכן כתב בכה”ח שם, ולחוש למש”כ המהר”ם מינץ כתב שיקרא לראשון כל הסדרה של שבת שעברה, ולשני והלאה יקראו כרגיל. וכתבנו לקרוא ז’ לסדרה השניה ע”פ מש”כ הוא עצמו לפנ”ז. וראה גם שו״ת בצה״ח א, ז, דלקמן שכצ״ל ע״פ התוספתא. ובלא״ה בכ״מ כתבו בדבר המלך להעשות כן בכל תשלומין גם כשאינו פרשת חזק. ולהעיר שבקורא באופן כזה סר גם במקצת עכ״פ החשש קלקול משום הנכנסין יוצאין שבשו״ת מהרי״ל החדשות קמב.

והנה, בשע״א  שם לט ובפתחי שערים שם ל, וכן בס׳ החיים קלה, ב, והו״ד בדע״ת קלה, ב, כתבו לחלק דהיכא דלא הוו עשרה מעיקרא א״צ להשלים, שמעיקרא לא חל עליהם חיוב. וכ״פ בהליכות שלמה תפלה ע׳ קמד. אמנם, גם לדבריהם הרי מותר להשלים, ורק דחיובא לא רמיא עלייהו. ולהעיר גם משו״ת מהרש״ג ב, צב בהערה מבהמ״ח. ועוד ועיקר, שסתימת ושתיקת הפוסקים מוכיח דלא ס״ל לחלק כן. וגם שפשטות דברי האו״ז דקאתי עלה מחמת החיוב להשלים פרשיותיו בכל שנה. וא״כ הה״נ בנדו״ז. וכבר הוכיחו במישור בכ״מ שמדברי כמה אחרונים מוכח דלא שמיעא להו כנ״ל – ראה שו״ת תשורת שי א, תנט, והחרה החזיק אחריו בשו״ת בצה״ח שם יב (ובתיקונים לשם הביא שקדמו בחלק מהדברים בתשורת שי שם), שכן עולה הן מגוף דברי האו״ז וכן מדברי כו״כ אחרונים (עיי״ש ע״פ שבו״י ג, או״ח ו. חיים שאל שם. לשון חכמים בסופו. פדה את אברהם הובא בארחות חיים ספינקא קלה, ד. ועוד. וכן מוכרח בשו״ת מקור ישראל קה. וראה גם שו״ת מתת ידי יד. דרכי שלום לייטר א, סג, ז. ירך יעקב טו ד״ה ואל תשיב י. שם טז. ודלא כמנוחת אליהו קווינט א – ע, א).

כשהחסירו פרשת פרה – במשנ”ב תרפה סק”ב כתב שאין תשלומין בשבת הבאה, אבל כתבו הפוסקים שפרשת פרה אפשר להשלים. ראה שו”ת בית דוד סי’ קו. אמת ליעקב – משפט כשנפל טעות בסדר קריה”ת אות ה. לדוד אמת סי’ ט אות ה. פתחי שערים שער ח סקס”א. כה”ח תרפה ס”ק י וסקכ”ב. שו”ת שבה”ל ח”ד סי’ עא. שו”ת צי”א חי”ד סי’ סו. שו”ת יחו”ד ח”ג סי’ נב. ועוד. ובשבה”ל כתב שבלדוד אמת לא נתפרש טעמו. אבל מפורש הוא באמת ליעקב שם. ולדוד אמת הוא קיצור מהנ״ל עם הגהות החיד״א.

בנוגע לפרשת המועדים – לכאו׳ ל״ש השלמה ועבר זמנו בטלה חובתו. וראה גם מהר״ם שיק שם. ולהעיר ממג״א קלו, ו שלא החמירו בקריאת המועדים.

לענין השלמת ההפטרה – ראה ערוה״ש קלה, ז. אבל לא נמצא כדבריו בשום דוכתא. וראה גם חזו״ע שבת ע׳ תלג שהשיגו. וכן מוכח בשו״ת צ״צ הקדמון קכו.

וראה אצלנו בהסכמה לס׳ בירורי מנהגים סדר היום והלילה מה שכתבנו ליישב הנהוג בכ״מ דסגי בששה שומעים. עיי״ש.

ובכ״ז יש להעיר גם מהשקו”ט אם קריה”ת חובת הציבור או חובת היחיד. והארכנו במק״א. ואכ”מ.

בנוגע לקריאה לעצמו בשבתות שאינו שומע קרה״ת – ראה כאן:

When one does not have a Sefer Torah (or no Minyan) on a Yom Hakriah, is there an Inyan to read the Kriah from a Siddur/Chumash?

 

 

 

במצב הנוכחי, לא שמעתי קריאת התורה מש”פ ויקהל עד ש”פ אמור. השבוע אי”ה יהי’ לי הזדמנות לשמוע. מהי הסדר בזה (האם משלימים כל הפרשיות וכו’)? לאידך א’ ממכירי שמע פ’ אמור אבל לא שמע שאר הספרים, האם להשלים השבוע כל הסדרות?

 

 

#7156


Add Comment

Your Email address will not be published