« go back

My Shul is in Boro Park (11218); what time should we Daven Maariv Leil Purim?

 

The accepted Chabad Minhag is to always Daven Maariv after Tzeis Hakochavim.

The ideal time for Davening Maariv is after the emergence of three small stars. Three medium stars appear, according to the Alter Rebbe, when the sun is approx. 6 degrees below the horizon. Three small stars can be seen when the sun is approx. 6.6 degrees below the horizon (in other words, in New York, a few minutes later). There are computer programs and apps which can calculate this information for you.

On fast days, many are lenient to Daven Maariv at the emergence of three medium stars. However, one should recite Krias Shema again later.

On Wednesday night in Boro Park the time is approximately 7:35pm.

 

See sources here.
See also question 2517 #1-2 here.

 

Sources:

ראה בחידושי הצ״צ על הש״ס ריש ברכות ע׳ 2. וז”ל בקיצור: במדינה שמתפללין ערבית וקריאת-שמע קודם צאת הכוכבים, מי שנוהג לקרות קריאת שמע ולהתפלל ערבית בזמנה ואינו נוהג לעולם להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך כי אם בלילה, אזי אף שנכנס לבית הכנסת כשהציבור מתפללין, אינו צריך להתפלל עמהם כי אם לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בזמנה, אף שיתפלל ביחיד. והובא גם בקצוה״ש כז בבדה״ש יב. וראה גם משנ״ב רלה, טו ובשעה״צ טז. ואכ”מ. וראה שאלה ב׳תקיז סעיף א.

לענין ג׳ כוכבים קטנים – ראה שאלה הנ״ל סעיף ב. ולענין תענית מקילים בבינונים, כדמוכח ברמ״א או״ח תקסב, א. וראה ט״ז רלה, א. בין השמשות ע׳ סח. זמנים כהלכתם ע׳ כ. ואכ״מ.

ויש הנוהגים בתענית ציבור להתפלל לפני צאה״כ – ראה מט״א תרב, כט. וראה תשורה גראנער פריידין תשס״ה. התקשרות גל׳ תקסו.

אבל בבית חיינו נהגו תמיד להתפלל בצאה״כ. וראה מש״כ בקובץ  הערות ובאורים גליון א’סב ע’ 73. ומה שהעיר עליו בסדר הכנסת שבת לוין הע׳ 46. ובמש״כ שם לסמוך על קששעהמ״ט – כבר באנו בכתובים אתו בשעתו, ואמור רבנן בכפיל״א:

לענין הכוונה בקשעהמ״ט שנדברנו פא״פ תמול שלשום ב770 – אנכי על משמרתי אעמודה, שאיך שלא יהי׳ הפי׳ בד׳ אדה״ז בקו״א – פשוט וברור אצלי שללא כוונה לצאת מצות ק״ש אינו יוצא יד״ח. ובע״כ שג״ז נכלל בד׳ אדה״ז.

ולהדיא כתב כן בתר״י ריש ברכות, יעוש״ה. וא״כ בע״כ שז״כ המג״א והט״ז שהב״ד. וממילא – ה״ז גם פי׳ ד׳ אדה״ז.

ומש״א לי ב770 שעצם הקריאה ה״ה ככוונה – אינו נכון לפענ״ד. ואף שכדברים האלה כבר נמצא בחיי״א שהקורא ק״ש בסדר התפלה אצ״כ – ידוע השקו״ט בזה. וכו״כ ס״ל דלא כוותי׳. ואולי יש לדייק מד׳ אדה״ז ג״כ בזה (ואכ״מ כעת).

ועוד זאת והוא העיקר – דה״מ בק״ש שבסדר התפלה, שכל סיבת קריאתו הוא מצד המצוה אף שאינו מכוון להדיא. אבל בקשעהמ״ט מלכתחילה טעם קריאתו הוא משום שמירה ול״ש כ״ז.

ושו״ר שגם בחיי״א עצמו כ׳ (בכלל לד) שמה״ט יש להיזהר להתפלל ערבית בזמנה. ובע״כ דלאו מילי סתראי נינהו.

וממילא נפל בבירא סברתו שביום צום ניתן לצאת יד״ח בקשעהמ״ט.

בגוף הטעם שהתחילו להקפיד לקרוא בזמנה – נ׳ ברור שהטעם האמיתי הוא בכדי לקרוא ק״ש בברכותי׳ בזמנה שכצ״ל לכתחילה. ומהו הצורך להמציא טעמים מחודשים.

ולהעיר שמש״כ בטעמא דמילתא – בכדי שלא יאכלו לפני ק״ש – להעיר דאדרבה בס״ח כ׳ דמה״ט נהגו להתפלל לפני זמנה שלא יאכלו וישכחו להתפלל. ובאו״א  – כ׳ בראב״ן (ברכות סקס״ב) שכיון שרצו לאכול מבעו״י ואא״פ לאכול קודם ק״ש – קראוה מבעו״י.

 


Add Comment

Your Email address will not be published