האם צריך לברך על התפוח לפני שחותכים אותו לחתיכות כדי לברך על השלם למצוה מן המובחר?
ש. באם מביאים תפוח שלם לשלחן בליל ר״ה, האם צריך לברך על התפוח לפני שחותכים אותו לחתיכות כדי לברך על השלם למצוה מן המובחר?
מ. כפשוט (כמבואר בשוע״ר סימן רו ס״ג וסדבה״נ פ״ט ה״ב).
ש. או דלמא יש להקפיד לתכוף הברכה לאכילה בכל מה דאפשר, ומה שמברך על השלם למצוה מן המובחר הוא רק כשאינו מפסיק אלא בחתיכה, אבל כאן שצריך להפסיק בחתיכה וגם בטיבול בדבש יש להעדיף לתכוף הברכה לאכילה.
מ. אין מקום לסברא זו. וכדמוכח מפת שטובלים במלח, שהחיתוך אחר הברכה. והרי דין זה בפירות נלמד מהדין בלחם ומה גם שאדה״ז לא הביא טעם הב׳ שבשל״ה בשבירת אגוז למעט בהפסק.
[אמנם בסידור אדה״ז ד״ה כרפס משמע קצת שהחתיכה והטבילה דכרפס היא לפני הברכה. וכ״מ עוד יותר בלקו״ט שם ד״ה ויטבול. (ולהעיר מלקט יושר ח״ב בהשמטות ע׳ 107). וכן העידו במעשה רב. וכ״ה גם הל׳ והסדר בקיצור שו״ע קיט, ג. וצ״ל דשאני כרפס שאוכל פחות , וכיין שבפחות מכשית די להתמי׳ התינוקות, מעיקרא נוטל בידו רק פחות מכזית. ויש שכתבו ע״ד לחם עוני שתהא בפרוסה דוקא].
ש. נדחקתי בזה בגלל המתואר בהמלך במסיבו ליל ר״ה תשכ״א.
מ. ומאן יימר שהדברים מדוייקים?
אא״כ נאמר שחשש לתולעת, או כסברא דלקמן.
ואף שבנוגע לפירות סתם אדה״ז שאין צריך להקפיד כבלחם לחתוך תחילה – אינו מוכרח. וילמד פירות מלחם, למעט בהפסק, דמאי שנא. וכהדעות לקלוף קודם הברכה (אף דמשמע דאדה״ז לא ס״ל הכי), ודימו לדין הלחם. וכן אפשר לחתוך ומחזירו ונראה כשלם – ראה כעי״ז כה״ח רב, ד. שו״ת אבני ישפה ג, כא, א. ויש שכתבו כה״ג לגבי הקליפה. וראה בערוה״ש רב, יא לחלק בין כשהחיתוך נעשה במהירות או לא.
וראה זכור לאברהם ראזענפעלד א ע׳ תפג.
איברא שיש לקיים סברתו, דשאני לחם שיש הפסק ב״פ, כיון שחותך פרוסה גדולה ואח״כ קטנה. וראה דברי חמודות לרא״ש ברכות ו, נה.
#30668
