Can one visit a non-Jewish cemetery as part of a tour? 

 

It is OK to participate in a tour of an ancient non-Jewish cemetery.

Upon seeing a non-Jewish burial site, one recites the following Passuk (ירמי׳ נ, יב):

בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יֽוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃

One should not go for enjoyment, but rather to bring about thoughts of Teshuvah.

If there are crosses or other forms of Avoda Zarah, one should not go.

There are those who are stringent based on Kabalah not to go to non-Jewish cemeteries.

 

Sources:

שו״ע או״ח רכד, יב. לוח ברכת הנהנין יב, יח. ונשמט בסדר ברה״נ יג, יא. וכנראה מחמת הצנזורה.

גמרא ב״מ קיד, א. שו״ע או״ח תקעט, ג: יוֹצְאִים כָּל הָעָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וּבוֹכִים וּמִתְחַנְּנִים שָׁם, כְּלוֹמַר׃ הֲרֵי אַתֶּם מֵתִים כָּאֵלּוּ אִם לֹא תָּשׁוּבוּ מִדַּרְכְּכֶם וּלְפִי זֶה אִם אֵין קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי כּוּתִים. מג״א תקנט, טו לענין ת״ב.

ולהעיר משו״ע יו״ד שסח, א: ולא יטייל בהם לקפנדריא. ויש לחלק קצת. וראה בשל״ה מסכת תענית שלא לילך בכנופיא גדולה כי אין זה אלא טיול. אבל שם לענין תשעה באב דוקא.

עוד ילה״ע מדין איסור הנאה [ומעיקר הדין גם קבר גוי אסור בהנאה – שו״ע יו״ד שמט, א. וראה בארוכה מ״מ להלכה יומית אות תנז, וגם מצבה יש אוסרין – שו״ע שם שסד, א. אבל י״ל בפשטות דמצבת גוי שאני ממת גוי] שהרי אסור להניח עירוב בבית הקברות מה״ט, שכיון שרוצה בקיום העירוב שם הרי נהנה. והה״נ כשנהנה מראיית הקברים. ויש לחלק בכמה אנפי, ומהן: שכאן ההנאה אינה מהקבר כ״א מראיית המצבות, ועוד שמראה אי״ב משום מעילה, ועוד שכל כי האי לא אסרו במת גוי, את״ל שבגוי איסורו מדרבנן. והעיקר, שאין ההנאה מגוף הקבר. וידוע השקו״ט בענין הסתכלות על המת ללמוד חכמת הניתוח. וראה מזה בשו״ת חת״ס יו״ד שלו. כפי אהרן טו. מחנה חיים יו״ד ס. (ושם במה שנהנו בני ביתו של רבי לראותו אחרי פטירתו. וראה פני מבין יו״ד שכג. מנח״א ג, סח). ובשו״ת בית שערים יו״ד תלו. לבושי מרדכי תליתאי או״ח כט. מהרש״ג ב, רי ואילך. חזו״א טהרות אהלות כב, לב. ובליקוטי הערות לחת״ס שם בארוכה. וילקט יוסף ח, פא. אבל ראה דבר פלא באבנ״ז חו״מ מא. וראה שו״ת שיח יצחק יו״ד תסג לענין תמונה מהמת.

וילה״ע מפר״ח או״ח תסד ד״ה ונשאלתי. וידוע החידוד, שאסור הי׳ לישראל לראות המצריים מת כ״א מת ולא מת כבמכילתא שם (ראה מרכבת המשנה שם באו״א קצת. ובנדו״ז מ״מ יש כמה צירופי קולא בלא״ה. וצל״ע מש״כ בשו״ת שאילת שאול ב יו״ד ס לאסור לחקור צורת המת במצבה משום הנאה.

ומצד האזהרה שלא לבקר בקברים ובפרט נשים מחמת טומאה וכו׳ – ראה גם במ״מ להלכה יומית אות שעג – מקום להקל בקברי גוים, שאינן מטמאים. אבל בכתהאריז״ל שאין לילך לקברי גוים – ראה שער הגלגולים הקדמה לח, הובא בכה״ח תקנט, פא. (וראה גם חיי״א קלה, ה, לענין קברי רשעים, ובכה״ח תקפא, צ). ועד״ז הוא בשער היחודים ענף ד פ״ד. משנת חסידים מס׳ היחודים א, א. ולהעיר מל׳ המג״א תקעט, יד: אע״פ שמתחננים שם כיון וכו׳ מותר לילך על קברי גוים. ומ׳ קצת שבל״ז אין לילך. ויל״ד. וראה ח״י ראש חודש פ״א. אלף המגן תקפא, קט.

ובשו״ת מנח״א א, סח שלא נאמרו דברים אלו אלא לצדיקים המייחדים יחודים.

ועו״ש, שמש״כ בשער היחודים אינו משמונה שערים שרק הוא סלת נקי׳ ממהרח״ו. ואכן לא נמצא בשער רוה״ק. אלא שקצת תמוה שלא העיר שם מהסיפור שבשער הגלגולים. וי״ל. ועוד להעיר ממש״כ הו״ע בשו״ת מנח״א א, יא ובספרו אות חיים בהשמטות לסכ״ה ע״ד גודל הדיוק במשנת חסידים, ושהוא המשנה תורה מכתהאריז״ל (וכעי״ז ממש בהקדמה לס׳ חזה ציון לבעל מ״ח מה שהעיד ע״ע). ועד״ז הוא בא״א מבוטשאטש או״ח סוסי׳ קח. וראה עוד חיי הרש״ש יג. ואנו אין לנו אלא מש״כ בפס״ד להצ״צ יו״ד סי׳ קטז שהמשנת חסידים לא העתיק רק דברי האריז״ל. אבל ראה שו״ת הצ״צ אה״ע קמג: ואפשר הוא מהאריז״ל. וראה לקו״ש כא ע׳ 332 בהערה. וראה גם אג״ק חי״ב ע׳ שפט. ר״ד בעת הסעודות שמע״צ תשל״א [אמנם במ״ח אכן משמע דקאי רק להיודע ורגיל להשיג השגות.

אם יש ע״ז – באה״ט תקנט, יז. וראה יד חנוך תקנט , י. ודבריו צע״ג לדידי ולדכוותי. ולכאו׳ כשאינו נהנה בראי׳ אין סיבה לאסור – ראה יו״ד קמב, טו. וברמ״א: דבר שאינו מתכוון מותר. וראה ש״ך שם לג.

 

 

#1523