מתי ניתן לדלג על עליית כהן
שאלה:
ראיתי ב’שערים המצוינים בהלכה’ של כ’ זקנו כמה אופנים שניתן לקרוא לישראל במקום כהן. כמדומה שעיקר ההיתר הוא בעת שמנדב לביהכנ”ס. וכן שמעתי שב770 נותנים רק כשנותנים הרבה כסף – 770 דולר, אולי אלף – להשול. שאלתי – בנוגע ביהכנ”ס אחר בשכונה – האם זהו דוקא בשחרית בשוי”ט שאז יש מספר קרואים מיוחדים – ז”א מה בימי ב’ וה’ או שבת למנחה, האם ההקפדה היא פחותה יותר, והאם יוכל להורות בזה דבר נוסף להבהיר מתי כך או כך. הנני מצרף מה שכ’ לא’ הגבאים בשול זה ששואלים אותי ואם יוכל להטריח לתת חוו”ד בזה.
תשובה:
יש להימנע ככל האפשר מלבטל עליית הכהן אם הוא נמצא בבית הכנסת, היות וזה קשור לביטול מצות עשה של תורה. יש זמנים מסויימים שלא הקפידו על זה לטובת הקהל והבית הכנסת, כגון בעליית כהן של שבת בראשית. אבל רק אם יש תקנה ומנהג קדום. ויש מקרים שאפשר להקל רק אם הכהן מוחל בלב שלם ובלא לערער על כהונתו [דהיינו לא לומר אין כאן כהן הגם שהוא נמצא].
בנוגע לעליות של מנחה ב’ וה’ יש יותר מקום להקל אבל בכל זאת אין הדבר פשוט.
ולכן לענ”ד יש להקל רק אם יש הפסד מרובה לבה”כ וגם זה רק לא באופן סדיר רק בצורך גדול. ובביה”כ רגיל (שאינו כ770) יש להקפיד שזה יהיה בהסכמת הכהן וביציאתו מבית הכנסת.
טעמים ומקורות:
#5796
