שאלה בדין צירוף למנין

 

שאלה:

האם מותר לארגן מנין ככה שיש רוב מנין בשתי חצרות גדולות, (ואין רואים אלו שבחצר זה את אלו שבאחרת), ומצורפים ע”י חזן שעומד על המפתן ויש שמצטרפים ומשלימים את המנין דרך חלונות שאפשר לחזן גם כן לראות מהמפתן?

בנוסף להנ”ל: אם החזן עומד בחצר וכל שאר המתפללים (או רוב המנין) מצטרפים מחלונות, והחזן רואה את כולם – האם הוא מצרף אותם?

 

מענה:

אין לעשות מנין בצורה כזו.

 

מקורות:

הענין אינו ברור, כי יש שר״ל שרק בבנין אחד מבפנים ומבחוץ, משא״כ בב׳ חצרות. וכ״כ הרשב״ש לז. אלא שהוא חולק בכמה פרטים. ובחלקם הכריע אדה״ז דלא כוותי׳. וז”ל, “ולא הכשיר הרא”ש ז”ל צירוף לתפלה אלא כשמקצת צבור בפנים ומקצתן בחוץ וש”ץ עומד בתוך הפתח, כמו שנוהגים אצלנו שהאומר קדיש בתרא עומד בתוך הפתח, שאז הוא מצטרפן מפני שהוא עומד באמצע, ואז מצטרפין שבחוץ עם שבפנים ליו”ד, אבל שמקצתן בחוץ ומקצתן בפנים ואין ש”ץ עומד בפתח, לא כתב שמצטרפין, ואל יטעה אדם שהרב ז”ל למדה מזו דההוא דב’ חבורות דאמרינן עלה אמר תנא ואם יש שמש ביניהם שמש מצרפן, לפי שאינה דומה לה, שהרי צירוף העומד בפתח אינו דומה לצירוף השמש לברכת המזון, לפי שצירוף השמש סגי בראיתו שיראה אלו ואלו, בין עומד בפתח הבית בין עומד בתוך הבית כל שרואה את אלו ואת אלו או מקצתן סגי, ובש”ץ לא הכשיר הרב ז”ל אלא בעומד בפתח, שהוא כמחבר את שבחוץ עם אותם שבפנים והוא מוציא את כולן, אבל שיעמוד אחד שאינו ש”ץ אפילו בפתח הבית או שיהיה שליח צבור שלא יהיה בפתח הבית אף על פי שרואה לאותן שבחוץ לא הכשיר הרב” עכ”ל.

עוד כמה תנאים בדבר. ולדוגמא, בגליון רעק״א לשו״ע וכן במשנ״ב שכשהש״ץ מופלג מהציבור אינו מצרפן. וראה גם מה שכתב הפמ”ג (סימן נה א”א יב) ז”ל, “ויראה דט’ בבית הכנסת וש”ץ על המפתן בית הכנסת אין מצטרף, וזה מוכח מסעיף י”ז צבור בקטנה וש”ץ בגדולה אין מוציאן, ולא אמרינן דהוה כרואין, ודוקא כשיש בכאן וכאן בני אדם והוא באמצע מצרפן” עכ”ל.

ויש להאריך עוד. ואכ״מ כעת.

 

 

#8458