Wearing a Scarf (vs a Mask) Outside on Shabbos

 

Question:

Is there any Halachic issue with wearing a scarf outside on Shabbos in a way that it covers the mouth and nose if this isn’t the normal way of wearing it? And is this in any way preferable over wearing a surgical 3-ply face mask outside on Shabbos?

 

Answer:

Wearing a scarf outside is 100% acceptable on Shabbos, and covering the mouth and nose is considered a normal way of wearing it.

Nonetheless, there might be a slight advantage to wearing a scarf vs a mask.

 

See also:

• #12047 – Using a Towel as a Scarf on Shabbos
• #11084 – Using a Towel as a Belt on Shabbos

 

Sources:

ראה שו”ע אדה”ז שא, סעיפים יא, יז, לז, מא. התעוררות תשובה ח”א סי’ קמד.

המעלה – אף שכבר התירו פרושים את הדבר במסיכה, וכדלקמן, מ״מ צעיף עדיף שהוא דרך מלבוש.

במסיכה – פשוט שאינו דומה כלל לפרמי – אדה״ז שא, טז. ול״ג מדבר הנעשה להציל מצער הגוף וכו׳ ובפרט כשנעשה לצורך הצלת נפשות, ראה שו״ע אדה״ז שא, י: אם מתכוונת בו להציל גופה מצער דהיינו שלא יפול הדם על בשרה ויתייבש שם ונמצא מצערה הרי נעשה בגד זה מלבוש גמור כשאר מלבושים שהם עשוים להגנת הגוף ומותרת לצאת בו אף שאינו עשוי כעין מלבוש גמור. ושאני מטבע בסכ״ח – אדה״ז שם לד – שהוא חשוב לעצמו וצ״ל מרפא ג״כ. ודלא כמשנ״ב קח שהקיל בלא״ה. ובלא״ה, כאן עדיף טפי שנעשה כעין מלבוש גמור וכמו שלובשים כעי״ז במקום צינה גדולה,  משא״כ ברטי׳ ותחבושת וכו׳. כן י״ל דל״ג מקשר שעושין לרפואה מעין הרע שלא ישלוט אף שהוא להגין על העתיד – אדה״ז שא, יז. ודוחק גדול לומר דקאי רק כשבא עליו עין הרע ומרפא.

ולכאו׳ דמיא לאבן תקומה שמותר לצאת גם לפני שנתעברה שמא תתעבר ותפיל – שבת סו, ב. שו״ע שג. כד. אמנם, בחי׳ הגרא״מ הורוויץ שם מדייק בל׳ רש״י דמיירי שחוששת שמא מעוברת. וכן מצדד קצת בפמ״ג שם במ״ז יג . ואולי איכא למשמע הכי מל׳ פסקי ריא״ז שם. אבל סתימת כל הפוסקים ודיוק ל׳ הרמב״ם שבת יט, יד, וכן במאירי שם ובלשון השו״ע משמע שבכל גווני מיירי. וכ״כ הגרשז״א בשש״כ מ הערה ר. וראה בדברות משה גיטין הערות הערה עו שרוב נשים מתעברות, ולהפלה חוששים אפילו בספק רחוק מחמת פקו״נ. וכעי״ז בשו״ת שלו אג״מ או״ח ד, קא, ד. ושו״מ כעי״ז בשו״ת נשאל דוד יו״ד סוסי׳ כה. (אבל בפמ״ג שם לא משמע כן. וגם בערוה״ש כט דמייירי במשפחה שמפילות. וכבר קדמו במאירי ובחי׳ הר״ן וחי׳ רי״י מלוניל שם. אלא שכ״ז לענין חשש הפלה, משא״כ לגבי עיבור שא״צ לדחוק ולומר דמיירי בספק מעוברת. וגם לענין הפלה – שאר הראשונים סתמו ולא חילקו כן כבקמיע. וכבר העיר מזה בעלי אור (?) וגם במאירי דייק לכתוב כגון. והיינו שאי״ז בדוקא). ודון מינה ואוקי באתרין. ולהעיר מל׳ הראב״ן שמכאן שכל רפואה שדרך להוציא בחול מותר בשבת. אבל להעיר משש״כ מ הע׳ כב.

וצ״ע מש״כ שם דחשיב כמרפא, אא״כ נדחוק שר״ל שההאבן גורם מראש הרפואה אף לפני שנתעברה. והוא מחודש וגם דיוק בלשונו. ויותר מסתבר לומר שכיון שגוף האבן ונשיאתו גורם שלא תפיל, כל שחוששת שמא תתעבר ותפיל מהני. ולכן אינו דומה לטלטול רפואות,  שמא יצטרך, שהטלטול אינו מרפא ורק שכעת יהיו בידו מוכנים.

ושו״מ כמעט ככל דברינו בשו״ת מראה כהן אדלר מהדורא ד ס״א ואילך. ושו״ר במנחת פתים שכתב כבפמ״ג. אבל כוונתו לשלול ההיתר למי שודאי אינה מעוברת. ויתירה מזו גם בקמיע איכא למימר  שהותר למי שחושש שיבוא לידי חולי אפילו כעת אינו חולה – ראה סמ״ג לאוין סה – יח, ד. ולהעיר מגלוני הש״ס שבת סא, א.

ולהעיר משו״ת רב פעלים ב, מח – לענין בתי עינים לדחות נזק מעיניו.

ומה שנעשה גם להציל אחרים – לית לן בה, ראה שו״ת צי״א יד, נח, ג ע״פ שו״ע אדה״ז.

וי״ל גם שכיון שכ״ה החוק ה״ז דרך מלבוש כעת. ואינו דומה לעגולים ירוקים שצ״ל תפור כיון שבאמת הוא באופן של מלבוש.

ואין לחוש שמא יורידו מעל פיו – שסו״ס אי״ז דרך הוצאה ול״ג בו, משנ״ב שא, לז בבה״ל ד״ה ויתפרם. חשוקי חמד שבת יא, ב.

 

 

#8217