בצל מטוגן

 

שאלה:

מה דינה של כף (סיליקון) טיגון פרווה, שערבבו בו בצל מטוגן, מספר דקות לאחר שהוסר מעל האש במחבת בשרי שאינו בן יומו?

אח”כ הכנסתי את הכף לסיר עם בצל פרווה – מה דין הסיר הפרווה?

 

מענה:

יש להכשיר את הסיר.

 

טעמים ומקורות:

בזה נחלקו האחרונים בתמ”ז: לדעת אבן העוזר בדבר חריף נחשב הטעם כטעם ראשון רק לגבי עצמו דהיינו טעם הבשר בבצל אבל אינו נחשב לטעם ראשון להבליע בדבר אחר ויוגדר כנ”ט בר נ”ט. ולפי זה, כשהוכנסה הכף לסיר השני ה״ז נחשב כד’ נ”ט שזה מותר לכו”ע, וכ״ה לדעת אדה”ז בתנ”ב.

ולדעת המ”א בתנ”א סקל”א טעם הבשר המובלע בבצל נחשב לטעם ראשון גם להבליע בכלי ולכן הכף הראשון נחשב לבשרי וכאילו בלע מהבשר עצמו, וכשנתחבה הכף לסיר השני הובלע טעם בשר ע”י הבצל בסיר השני.

ולמעשה: פסק המ”ב בתנ”א סק”צ כדעת המ”א. וכן קבלתי להורות. וזאת למרות שאדה”ז השמיט דין זה מהמ”א והביא בתמ”ז רק הדין של מדוכת מלח עם פירור חמץ. וכן בתמ”ז סמ”ו בשומן הניתך בכלי חמץ ועירו אותו לפני הפסח היקל שאין הכלי נאסר, משא”כ אם בישלו דבר חריף בכלי חמץ ועירו אותו לכלי של פסח נחשב הטעם הבלוע בכלי כטעם שני (נ”ט בר נ”ט) ולענין חמץ מחמירים כי זה אותו שם עיין שם. אבל משמע שנחשב כנ”ט בר נ”ט ולא כאילו קיבל מהחמץ עצמו.

וראה קובץ דברי תורה יט בדעת אדה״ז. והארכנו במק״א. [גם בגוף דעת המ״א – בשנים האחרונות רווחא שמעתתא לפרש בדבריו שמעולם לא נתכוון לומר שד״ח מבליע וכו׳ אלא שהוא חומרא לכתחילה בדיני נ״ט בר נ״ט].

וי״ל שכל שאפשר בהגעלה ה״ז לכתחילה.

 

#5867