When do you we say “Hamiracheim” and when do we say “V’Hamiracheim” in Modim? And what’s the reason?

We say והמרחם in every Tefilla which does not have 18 (or 19) Berochos, such as Shabbos, Yom Tov, Musaf of Rosh Chodesh and Musaf of Chol Hamoed.

We find a Minhag by the Rabbeim to say והמרחם whenever there was no Tachanun.

Sources:

ספר המנהגים ע’ 27 ע״פ הוראת אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע. וכ”מ בשער הכולל פ”ח לב. אבל שם ספק בנוגע למוסף ר”ח וחוה”מ.

וראה רשימות חוברת קנו בנוגע להנהגת כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע ביום היארצייט. ואולי הי׳ ביארצייט של אביו אדמו״ר מהר״ש, בי”ג תשרי, שאין אומרים בו תחנון. ויש להעיר מהנהגת כ”ק אד”ש ביום שא”א תחנון.

בטעם הדבר, בשער הכולל: שבנוסח אדמו”ר ע”פ נוסח האריז”ל דקדק שיהיו י”ב ווי”ן המוסיפין – ששה ברכות וי”ב הודאות.

בהנהגה ביום היאצ״ט, אולי הכוונה להמשיך תוספת רחמים ביום כזה.

וברשימות דברים חיטריק, כתב מדילי׳, בהקדם שאומרים הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך ולכאו’ הי’ לומר הטוב כי לא תמו חסדיך המרחם כי לא כלו רחמיך, שרחמים שייכים לרחמים וטוב שייך לחסדים. ומבואר, שטוב הוא טוב בעצם שממנו נמשך י”ג מדה”ר וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך ואח”כ אומרים המרחם שמאלו י”ג מדות הרחמים נמשך רחמים אל החסד ששייך לנבראים. וא”כ, כשיש עליית העולמות ונמשך מהטוב בעצם אומרים והמרחם בתוס’ וא”ו להורות שאלו מדות הרחמים נמשכים בחסד מהטוב בעצם, אבל בחול נמשך כסדר המדריגות.

#4962