May Have Forgotten to Comb Hair at Mikvah

 

Question:

I went to the Mikvah last night.

We are traveling, and since it wasn’t my usual mikvah, it took a little orienting to find the supplies.

I woke up this morning with the thought “oh no, I don’t remember combing my hair”. I have been married for almost 7 years, and I have never had this thought before.

What I do know is:

1. There were plastic combs provided, and I remember taking the comb out of the plastic and putting it on the counter before getting in the shower. I also remember throwing out the comb before I left.
2. Mikvah was motzoi shabbos, so I did chafifa at home on Friday and did comb my hair then.
3. I have extremely short hair, which has never had knots – the hair is about 2 fingers long.

Can I rely on having short hair and on having combed it the previous day, even if I don’t remember combing it at the mikvah?

 

Answer:

Yes, you may.

 

Sources:

בסד״ט קצט, ט, הב״ד שו״ת שבו״י ב, עח, במי ששאלה מסרק מחברתה בבית הטבילה ונסתפקה אם סרקה שיש להקל, שאין להחמיר מספק, עיי״ש טעמו, שבחפפה במקצת סגי, ועוד שבפספוס סגי, ודרכן לפספס בדעת חפיפה, וכיון שהוא ספק בתקנת עזרא דרבנן. וגם איכא למימר דסירכא נקט יש להקל. ול״ד לספק מלחה (שבט״ז יו״ד סט, כד ונקוה״כ), דאיתחזק איסורא – כיון שיש הרבה צדדים להקל. (וצ״ע במש״כ בדיוק ל׳ השו״ע קצט, ח לא חפפה כלל, דלכאורה תיבת ״כלל״ קאי על זמני החפיפה, שלא חפפה סמוך לטבילה וגם לא לפנ״ז, ולא לדיוקא שחפפה במקצת סגי. גם במש״כ דפספוס סגי, בכ״מ כתבו להוכיח שסריקה היא מדינא. וראה שו״ת דעת ישראל נדה ב, שכג, שכבר העיר בכמה מהנ״ל).

גם בשו״ת נוב״י יו״ד נג שקו״ט בנדו״ז. ושם שבמסופקת אם עיינה, ודאי צריכה לטבול שוב דהו״ל ספק בדאורייתא. ובודאי עיינה, אף שהוא דרבנן, מ״מ איתחזק איסורא והו״ל דשיל״מ. אלא שהתיר ע״פ הט״ז דסירכא נקט. וכבר העיר בפת״ש קצט, ב במה שלא הביא שהש״ך חולק. ומ״מ כתב שאפשר שדומה למלח צד אחד ומסופק בצד השני. (ובמש״כ בפת״ש שיש מקום להתיר גם בספק אם עיינה, אלא שלדינא כתב להחמיר – הנה בנוב״י מפורש דפשיטא שאין להקל בזה).

וילה״ע, שי״א שבמסופקת אם מלחה שאני דרוב מולחים ועדיף מחזקה, ראה ט״ס או״ח תט, ו. ועוד שי״א דל״ה איתחזק איסורא, שהספק על הדם, והבשר הוא היתר. ולפ״ז בנדו״ד איתחזק איסורא.

אבל בט״ז קצח, כא מפורש שהיקל בשכחה ליטול צפרניים ומסופקת אם הי׳ טיט אם כבר לנתה, מחמתספק דרבנן במיעוט המקפיד, ולא חשש דאיתחזק איסורא. וראה בסד״ט סוסי׳ קצח, מה שהעיר שלכאורה ל״ד למליחה דרוב מולחים.

אבל למעשה, פסק בסד״ט שם ו שבלנתה אפשר לסמוך על השבו״י. וכ״פ בחכמ״א קכ, ג להקל. אלא שהעתיקו דברי השבו״י באופן שלא סרקה כלל. ובסד״ט כתב להקל רק בספק. וכ״ה בכ״מ. וראה גם שו״ת מהר״ש ענגיל ב, נא. וראה הנסמן בציוני טהרה קצט, א,ט – ע׳ שכח ואילך שבכ״מ הקלו גם בלא לנתה.

ובנדו״ז, עדיף טפי שלא רק שהוציאה המסרק להשתמש בו, דעדיף משאלת מסרק מחברתה, שהוצאת המסרק משקית הוא תמיד עובר לשימוש, אלא זרקתה אח״כ, כדרך הסורקים לזרוק המסרק אח״כ (ושמא מחמת נקיון זרקה).. ונוסף גם הוא, והוא העיקר כאן, שכבר סרקה מע״ש. וברמ״א קצט, דכתב שבמוצ״ש סורקת רק מעט. (והוא בשינוי מלשון הטור. ובסה״ת ק ועוד כתבו שבמוצ״ש סורקת היטב). ובתוספות ביצה יח, א לא נזכר כלל סירוק שוב במוצאי יו״כ. וראה מקו״ח שם כט, הוב״ד בדרכ״ת כז. ושם, שרק הסירוק מעט אבל הרחיצה היטב. (אבל בלבוש מבואר דמעט קרי אתרוויהו. וראה בט״ז ז).

 

 

#48037