Can I make Kiddush and taste something before finishing Shnayim Mikrah?

 

Question:

The Alter Rebbe writes in his Shulchon Aruch (285:5):

The optimum manner of fulfilling the mitzvah is to complete [the review of the Torah reading] before one eats on Shabbos morning. For Rabbeinu HaKadosh instructed his sons not to eat on Shabbos morning before they finished reviewing the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation.

What is the definition of “before one eats on Shabbos morning” – is it before one eats at all (so before Shacharis, as in page 27 of ספה”ש תש”ב), before one makes Kiddush, or before one washes for the meal?

 

Answer:

Before the proper Shabbos meal.

 

Sources:

כ״מ מל׳ המדרש, הביאו התוס׳ ברכות ח, ב, ורא״ש ברכות א, ח הוב״ד בב״י רפה, ובכמה ראשונים, שלא לאכול לחם. וכ״ה לפמש״כ באו״ז שבת מב, שהחשש דילמא אגב רוב סעודות שבת – ולכאורה כוונתו ריבוי האכילה – מישתמיט ולא יגמור. וכ״ה בלקט יושר ע׳ 54 שמא יאכל הרבה. ול׳ מגיד מישרים משלי כג, ו: קודם סעודת שחרית. וכ״כ לדינא בקצוה״ש עב בבדה״ש ו, דלא שנא מאכילת עראי לפני מנחה וכדומה. וראה משנ״ב רפה בשעה״צ יד. (אבל ממש״כ במשנ״ב שם ט שלא לעכב האכילה אחר חצות משמע שאין גם לטעום לפנ״ז. ויל״ד). אבל בשו״ת שאילת יעב״ץ א, מ נקט דטעמא משום זריזות הוא. אבל פשטות הדברים שאינה משום זריזות. והוא מצוה בעלמא – ראה משנ״ב רפה, ט.

ויתיישב עפ״ז גם דלית בי׳ משום ביטול עונג שבת, כבשבת קיט, ב שאמר ר״ז “לא תחללוני׳״ (אבל י״מ שם באו״א מחמת שיחת חולין – ראה דברי חכמים לרי״ל פאחוויצר בחלק דעת חכמה שער השבת יא (יב, ג), הובא במח״ב רצ, ו. וראה גם בח״י שבת ח. פקודת אלעזר שז, א. ובפי׳ רבינו פרחי׳ שם דקאי בע״ש.  וכ״מ בנמוק״י שם. ובריבב״ן פי׳ דקאי לענין לאכול מהר. ובלא״ה, כשאינו מעכב אחר חצות, כבמשנ״ב שם,  ליכא ביטול עונג שבת. ואפשר שחשש שימשכו עד אחר חצות. והרי בגמ׳ שם גופא מוכח שדרשו קודם הסעודה אלא שחשש שימשכו בזה לבטל לגמרי עונג שבת. וראה דברי יחזקאל לשבת, והביאו גם בשו״ת דברי יציב ליקוטים סה, שבנהנה מלימודו לית לן בה, והתם שאני שמעכב חבירו. וי״ל בפשיטות שבעוסק בשנים איכא משום דיבור בשבת, ובקושי התירו לדבר ד״ת. ולב״ח דלקמן, הכא שאני שהרי כך מצותו לגמור שמו״ת אז, והתם מיירי בלימוד בכלל).

ולהעיר מב״ח רפה ד״ה מצוה מן המובחר דוקא בשבת בבוקר וקודם אכילה דבאותה שעה משלימין הציבור. וראה עד״ז בעטרת צבי לשו״ע שם ה שמכאן ואילך כיון שמתחילין אחרת עבר זמנה אלא גם לפ״ז אפ״ל דטעימה בעלמא שרי. וגם אינו מוכרח דקאי אד״ז שצ״ל קודם שיאכל, שהרי כל הפוסקים הביאו ד״ז לגבי קודם מנחה. ואין לנו לאפושי פלוגתא בחנם.

ויש שפירשו שהכוונה לסעודת הלילה או לס״ג. ואין דבריהם עיקר. ופשטות סתימת הפוסקים דקאי בשבת שחרית. וכן מוכח באו״ז. ועוד. וכן במגיד מישרים שם, ובשעהמ״צ דלקמן. ומפורש הדבר בכ״מ, וגם בשו״ע אדה״ז רפה, ה, וחיי״א ז, ט, ועוד, דהיינו סעודת שבת שחרית. ובא״א מבוטשאטש רפה, דלא שייך גם מדת חסידות להחמיר שלא לאכול בליל שבת קודם שיקרא שמו״ת.  וראה תורת שבת רפה, ד דעכצ״ל כן, יעו״ש.

ההדגשה לסיים לפני התפלה – היא מטעם אחר ואינו שייך לענין זה. והובא המנהג בסידור רע״ג. סידור רש״י תצג סדר שחרית של שבת. כלבו לז. רוקח נג. העתים קנד. ועוד. ובביאור המנהג – ראה שבה״ל עה. תר״י ברכות ז, ב בדפי הרי״ף. שלה״ג שם בריא״ז ד. או״ז שם. והיינו שזהו ״עם הציבור״, וקודם שיקראוה בציבור בביהכ״נ. וראה ב״ח סוסי׳ רפה. וכ״מ בראבי״ה ברכות א, כב.

ומש״כ באו״ז שם דהלכך יש לו להשלימה קודם ביהכ״נ, כוונתו כשכך דרכו שמיד אחרי ביהכ״נ אוכל. ומש״כ במשנ״ב רפה, ט בשמו צ״ע. (ובשעהמ״צ פ׳ ואתחנן שאם אירע לו אונס גדול הי׳ קורא אחר סיום תפלת שחרית כמו שציווה רבי לבניו).  אמנם, ראה בב״ח סוסי׳ רפה דמשמע שקישר בין הדברים.

 

 

#27909