Can I switch my drink with a friends cold drink?

 

Question:

If I have cans of soda (for example) out of the fridge and and another Bochur (for example) has the same type of can in the fridge, can I switch out my can for his cold one without asking?

And what about in a case that I know for sure that he won’t use the one I just put in before it gets cold, for example if he has many cans in the fridge?

 

Answer:

No, as it is considered stealing in order to pay.

 

Sources:

ככל גונב ע״מ לשלם. ואפילו ע״מ לשלם כפל. ול״ד להחלפת מטבע במטבע – ראה אדה״ז גזילה י – שלהוצאה ניתנה ואין הבעלים מקפידים. ולהעיר שנחלקו בפקדון אם החלפת מעות היא בגדר שליחות יד, ראה שו״ת בי״א חו״מ מט. המקנה קו״א לה, ד. (ולהעיר מזה שמותר להחליף מעות צדקה ולשנותה ולאידך אחרי שבא ליד גבאי אסור  – ראה ב״י יו״ד רנט, א בדעת הרמב״ם. ויש לחלק). אמנם, שליחות יד חמור טפי. ולאידך, גם למקילים היינו במעות דוקא. וראה פת״ש שנט, ג.

וכן מצינו שכשהוחלף קמח של מצה זב״ז או מצה גופא ה״ז בחשש מצה גזולה, ויאמר כל אחד מהם כל מי שהגיע מצתי לידו הרי היא נתונה לו במתנה וכן בשעת הטחינה כשטוחנין הרבה ביחד. ועד״ז בנוגע לולב.

והנה בשו״ע חו״מ שנט, ב בשם י״א הביא שיטת הרא״ש ב״ק ו, יב, שמותר ליקח בכדי לשלם בתשלומין יפים יותר. וי״ח. ובש״ך שם ד דמיירי כשעומד לימכר ולא מחפצי ביתו.וכ״פ אדה״ז גזלה ב. ובט״ז שם שאין לסמוך ע״ז אלא בצורך גדול.  ובכל אופן, כ״ז רק כשזכות היא לו משא״כ בכה״ג. וג״ז רק בזיכוי ע״י אחר, ראה ש״ך שם ג.

ובפת״ש ‏שם הב״ד שו״ת בי״א שם בהחלפת מעות פקדון, ושם שבמקום שמחליף בכמותו ממש לא אמרינן אדם רוצה בקב שלו, שהוא אותו דבר ממש. ועיי״ש ליישב עפ״ז מה שנחלקו בסי׳ שנט, דהתם גרע טפי שהוא ממין אחר. ובלא״ה, ל״ד כנ״ל שרק במעות מקום להתיר.

ועוד אופן מצינו בגונב ע״מ לשלם כפל ולא יוודע לו עד אחר שיקבל בכפליים ולא יצטער – ראה (דברי שאול ב״ב טז, ב, במה שאיוב לקח שדות יתומים והחזירם משובחים שלא הי׳ להם צער שכולם ידעו שמתכוון לטובה, וגם היתומים הבינו. וראה באו״א שם דקאי בקטנים שאין להם אפוטרופוס. ועפ״ז פי׳ בכעי״ז) בילקוט הגרשוני סנהדרין לט, א (אף דל״ד ממש) במש״א שם ליקח קיתון של כסף וליתן של זהב, כיון שלא נצטערו שלא ידעו. וראה כעי״ז שפ״א תענית כב, א. וכ״ה לחד תי׳ בהגהות יעב״ץ דלקמן. וראה עד״ז שו״ת עטרת שלמה הולצברג א, ז. וצ״ע לדינא, ראה בשו״ע אדה״ז מציאה ופקדון ד וקו״א לשם שגם ביודע בו דלא יקפיד אסור מדין יאוש שלא מדעת. ובאהבת איתן לע״י סנהדרין שם פי׳ דקאי בשיטת הרא״ש הנ״ל. וכ״ה בילקוט הגרשוני א אות ג ערך גניבה. וכ״נ שפי׳ בהערות הרימ״ג עה״ג בשו״ע חו״מ שמח בדפו״י (ובהוצ״ח – בסוה״ס) לביהגר״א ב, הביאו גם בשו״ת עטרת שלמה שם (ושם הבין מדבריו שר״ל ליישב להדעות שמותר בכלל לגנוב ע״מ לשלם כפל. ולא נהירא). וכן י״ל בהא דפונדקית שמחלפת בגיטין סא. ב. עוד ראיתי ליישב דהתם עושה לטובת הנגנב וגם הכפל בידו משא״כ כשלוקח לעצמו אלא שמשלם כפל או ביפה. וכ״מ בהגהות יעב״ץ סנהדרין שם (במהדורת וגשל). וצ״ע מפירש״י ב״מ סא, א דמיירי ע״מ לההנותו. וכ״ה בסמ״ע שמח, ג ואדה״ז שם. וליד רמ״ה ב״ב שם אות קצט, הישוב פשוט דקאי התם באיוב, באוה״ע דוקא. וראה מנ״ח רכד. וכ״ה מד״ע בקובץ שיעורים ב״ב שם אות סג. ועפ״ז י״ל גם בהא דסנהדרין עד״ז. [ועוד מצינו להתיר לפעמים ע״מ לשלם בצורך גדול לטהר זרעו – ראה רשב״א ותורי״ד קדושין סט, א. וגם גניבה גופא מותר שלא ימעלו בהקדש, ראה מהרש״א קדושין נה, א לתוד״ה אמר רב אושעיא. וי״ל ע״ד הפקר בי״ד. ובתוס׳ משמע שאינו ע״מ לשלם אלא שאחר שהוציאה לחולין עלה בדעתו לחוב בדמיהן. אבל בכמה ראשונים מוכח שמתחילה נתחייב בדמיהן, שהוא ע״מ לשלם. ובתוס׳ הרא״ש שהותר כיון שמתכוון לש״ש לעשות תקנה להקריב כל הספיקות].

ולפ״ז, בנדו״ד שאינו יפה יותר, בודאי ליכא צד להיתר.

 

 

#27806