Can I get a heter to be intimate with my husband during the day?

 

Question:

Hi, I am nine months pregnant and too tired most of the time to be intimate at night. Can I get a heter to be intimate with my husband during the day?

 

Answer:

According to halacha, relations must be at night or even after break of dawn until it’s light enough where people can recognize each other (misheyakir), the time when one may put on tefillin, provided it’s dark. This affects also the mazal as well as the neshama of the child born from these relations.

Ideally, you should attempt to do the same, but where this proves very difficult, and particularly in your case of pregnancy where it’s not for the purpose of conception, there is room for leniency. However, you should ensure that the room is completely dark, or at least cover yourself completely with a blanket that no light enters. If possible, one should schedule relations for Shabbos day.

 

Sources:

נדה יז, א. ובשבת פו, א, וכן בכתובות סה, ב משמע שבבית אפל מותר לכתחילה. וכן בדברי הראשונים לא הותנה שזהו לצו״ג דוקא. וראה רשב״א כתובות סה, ב: בבית אפל אי בעי שרי. אבל בריטב״א שם: דמותר לעת הצורך. והובא בברכ״י דלקמן. וכ״ה בפי׳ רבינו אפרים עה״ת אחרי. מנורת המאור אבוהב קעט. והכי איכא למשמע ממאירי נדה שם ד״ה אע״פ. ולהעיר ממ״מ על הרמב”ם אסו״ב כא, י, שלא הזכירו רבינו להרחיקו מהרגל התשמיש. וכן הושמט בסמ״ג ל״ת קכו. אר״ח כתובות ז. ובחת״ס נדה יז, ב שלרמב״ם באמת אסור גם בבית אפל. ואכן, באהל מועד יא, ב שאסור לשמש בבית אפל.

ולמעשה, במג״א שם כו, דמשמע שמותר לכתחילה. [אבל לא הכריע להדיא. ויתכן שגם לדבריו לאו אורח ארעא הוא – ע״פ כתובות נו, א, ורק דאין בזה איסור – ראה לקמן]. וכ״ה בלבוש שם יא. א״ר שם יז. חכמ״א קכח, טז. קצשו״ע קנ, ג. וראה עצי ארזים אה״ע כה, ב. אבל ראה ברכ״י שם טז. וכן בחסל״א שם ו, שמותר רק במקום צורך. והו״ד בכה״ח שם פ. וכ״כ בשו״ת תורה לשמה ע. שם תלה. אג״מ אה״ע א, קב. ובחי׳ חת״ס נדה יד, ב שהותר רק בשעהד״ח. וכ״מ בהגמ״יי וקרית מלך שם (אףדמיירי התם מדין ת״ח מאפיל בטליתו, עייש״ה) ועוד. וראה אוצה״פ אה״ע כה, כא, ב.

ומשמע בכ״מ שאינו איסור ממש, ורק בבחינת מגונה ואינו ראוי, או אפי׳ מדת חסידות. וכ״כ בערול״נ נדה שם. וכ״מ קצת בפיה״מ נדה י, א. גם בזח״ג, ברע״מ רכה, ב: לאו ארח דרבנן וכו׳. אבל סתימת הפוסקים שנקטו ל׳ ״אסור״, שאסור מדינא (אף שבכ״מ ל׳ אסור אינו איסור ממש). וכן מורה ל׳ הרמב״ם אסו״ב כא, י: אסור לישראלי לשמש מטתו ביום שעזות פנים היא לו. וראה גם חכמת בצלאל ופתחי נדה שם. וראה עיון יעקב שם. ובשו״ת תורה לשמה ע, שמגונה דנקטי היינו בבית אפל. וראה הנסמן באוצה״פ אה״ע כה, כא, א.

ובית אפל היינו אפל ממש כלילה – שו״ת לבו״מ או״ח לח. ובא״א מבוטשאטש רמ, יא מהדו״ת: כל שהבית יש בו אורה אין זה סגנון בית אפל.

עד משיכיר – בא״ח ש״ב וירא כו. אבל להעיר משו״ת שבט הקהתי ה, מח, א. ובא״א מבוטשאטש רמ, יא – עד נה״ח ע״י האפלת טלית גם לבור גמור. ושם ז, כל שהוא סמוך לקרות הגבר, אין קפידא כ״כ. וראה שו״ת תורה לשמה סז. ואחרי השקיעה – ראה מדרש האיתמרי (מנחת אליהו) כח, והו״ד ביפ״ל ב, קו״א רמ, יא. ומשמע דעדיף קצת מיום ממש.

מזלו – פירש״י ירמי׳ כ, יד.

נשמות מגולגלות – פע״ח טז, יא. והו״ד בכה״ח רמ, עט-פ. ובשו״ת תורה לשמה ע, שאינו שייך במניקה ומעוברת. ובכה״ח רמ, עא לענין לאור הנר כשמאפיל בטליתו – להתיר כשאינו לשם הריון. (אבל מ״מ מעוברת חמור יותר שנוגע לעובר, עיי״ש וראה תורה לשמה קה). וראה דע״ת רמ, יא.

ובנדו״ז, שעייפה בלילה – הנה, בנדה שם שמזכירין לשבח של בית מונבז המלך מחמת אונס שינה, ובפירש״י שם, מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה. ובמאירי שם: כל שרואה עצמו מצד טבעו נאנס בשינה בלילה ואא״פ לו לרצות או שהיא מצד טבעה נאנסת בשינה בלילה ואינה מתרצית מותר לו לשמש מטתו ביום בהצנע על הדרכים שהזכרנו כדי שיהו ביאותיו בריצוי ובחיבה ולא דרך דריסה וטירוף. וכ״פ בשו״ת תורה לשמה ע באופן שאא״פ לשמש ביום מחמת שיש שם אנשים בביתו. וראה שו״ת משנ״ה א, קצ כשקשה בלילה.

ת״ח מאפיל בטליתו – רמב״ם אסו״ב כא, י, שאין נזקקין לד״ז אלא מפני צורך גדול. וראה במ״מ שפשוט שאין לת״ח להקל ע״ע רק מפני הצורך. וכ״פ במג״א כו. (ושם דהיינו כשיצרו מתגבר עליו. ובא״א מבוטשאטש שם, שאינו בתגבורת היצר כ״כ שיש חשש השחתה ח״ו. וראה מנורת המאור עוד אופ דרך – לקיום עונתה או ביוצא לדרך. וכ״ה בשו״ת תורה לשמה ע). חכמ״א שם ט. חסל״א שם. ערוה״ש שם טז. משנ״ב מה. ובשעה״צ כח, שאם יצרו מתגבר מותר לכל אדם. והנה, בכ״מ שת״ח צנוע יותר ולא יסתכל. ובסי׳ היעב״ץ מוסך השבת מטות כסף ז חוליא ג, ו שמקפיד להאפיל היטב. וכ״כ בשו״ת אג״מ שם, שיודע מה נחשב מאפיל ושאר כל אדם יזלזלו להחשיב כל כיסוי להאפלה. אבל במנורת המאור נר ג כלל ו חלק ה, ג שת״ח אין לו פנאי מחמת שקידת לימודו. וכ״מ ברמב״ם: שאינו בא להמשך בכך. וביעב״ץ שם שהוא לפי שאין לו פנאי בכל עת מחמת לימודו. ועפ״ז, יתכן סברא להתיר גם למי שאינו ת״ח.

והנה, באהל מועד יב, א שדיו להאפיל הבית בטליתו. וצ״ב, שבית אפל עדיף, שמותר גם למי שאינו ת״ח. (אבל ראה שעה״צ כז). ואולי ר״ל שאפי׳ אינו אפל מצ״ע מותר. ובפשטות היינו שמאפיל ע״ע ולא שמאפיל הבית. וכ״ה ברבינו יהונתן עירובין לג, ב, שמאפיל על ראשו. וראה בא״ח ש״ב וירא כו, שמאפיל בסדין עד שיהיו מכוסים לגמרי. ובכה״ח עא, לכסות ממעלה לראשם ולתחת רגליהם שלא   יתראה מהם שום דבר וצ״ל עבה שלא יתראה שום ניצוץ של אורה. אבל קאי שם במשמש לאור הנר דחמור טפי.

בשבת – ראה בא״ח שם.

במשנ״ב מה – לצורך גדול.

 

 

#2725