Are girls allowed to go shooting at a shooting range? Or is it a problem of Lo Silbash?

 

There’s room to be lenient, if it’s a small pistol, and they don’t wear it, rather they hold it in their hand

As for going to a shooting range in general:

Halachically, it is permitted (provided it is done in a safe way, of course). However, one should certainly consider the impact it will have on the participants, from a Chinuch’s perspective (especially on children, and even more so with girls).

 

Sources:

בהקדם, שכמה פוסקים התירו נשיאת נשק לנשים כשהוא לתועלת והגנה וכו׳. אבל ראה שם שו״ת אג״מ או״ח ד, ה לאסור גם להגנה, דלדידי׳ איסור לבישת כלי זיין איסור בפ״ע הוא ולא תליא בגדרי איסור לא ילבש (זולת משום פקו״נ). וכן מוכח בסביב ליראיו דלקמן, ומטעם אחר, וכדלקמן.

ובלא״ה, גם בשאר לא ילבש דתיקוני אנשים בכלל, כשאפשר בלא״ה לא התירו גם כשאינו לקישוט רק להגן ולינצל מצער – ראה שו״ת מהרש״ם ב, רמג. ועד״ז בשו״ת מנח״י ב, קח. והה״נ בנדוננו שאין הכרח בדבר.

אמנם, מצינו שיש שכתבו לחלק ולהתיר באקדח – ראה בשו״ת אג״מ שם, עה, ג מסברא, לחלק בין אקדח לשאר כלי נשק.

וראה גם דינא דחיי על הסמ״ג לאוין נט (סד, ד. בהוצאת מכון הכתב – ע׳ 322) שהוא בכלי המיוחד למלחמה. (וכעי״ז הוא בסביב ליראיו ליראים צו, א ד״ה ובדברינו, שהאיסור במה שלובשת כלי להנצל מחרב אויב, שזה גופא – פעולת ההצלה – אינו דרך נשים, ומשו״ה אסור גם בעושה להגנה, וכדלקמן).

ואף שבימינו גם אקדח משמש ככלי מלחמה, ועכ״פ  – אינו מדרך הנשים לצאת בו, ויתר על כן ראה רבינו בחיי תצא כב, ה גבי יעל אשת חבר הקיני, דמשמע שגם בסכין איכא איסורא – י״ל דקאי בסכין המיוחד להריגה. וגם התם קאי בשעת מלחמה. וגם י״ל שעשתה כן להרחקה יתירה ולא מדינא. ולפ״ז, אכתי י״ל שבאקדח קטן שאני, שאין יוצאים למלחמה כלל. ורק אם נאמר כסברא הנזכרת שפעולת ההצלה גופא אסורה, איכא למיתסר. אלא שגם לפ״ז אין לאסור כשמשתמשת בו לשחוק וכדומה.

אלא שברמב״ם השמיט ״למלחמה״ שבנזיר נט, א. ומשמע שהאיסור בכל גווני, ולא בשעת מלחמה דוקא. וגם בגמרא איכא למימר דהיינו לרבותא שאפי׳ בעושה לצורך מלחמה אסור. וכ״כ בשו״ת שאילת חמדת צבי דלקמן. ומשמע שהאיסור בכל גווני שלובשת שריון ומצנפת וכו׳. אלא שכ״ז בלבישה, ואכתי אין לנו ראי׳ בגוף נשיאת חרב, ללא לבישה, וכדלקמן. ובסגנון אחר, שאם נאמר לאיסור גם בסכין וכדומה, עכצ״ל שהוא משום תיקוני הגברים, ול״ש ד״ז רק בקישוט ולבישה.

והנה להדעות שכל האיסור רק למלחמה או לריב ומצה או אפי׳ להגנה מרוצחים, משא״כ לשאר השתמשות, לכאו׳ מקום להקל בעניננו  – ראה סביב ליראיו שם, כשאוחזת בידה ואינה משתמשת בו, או אפי׳ כשמשתמשת לחתוך איזה דבר. וכ״מ קצת בפי׳ ר״ח פלטיאל תצא כב, ה. (אלא שי״ל גם בדבריו דמ״מ אסור מדרבנן. וראה תולדות אדם בשם הרש״ז מווילנא, ח״ב, בהוצאת ירושלים תשמ״ז – פי״א ע׳ קסו, דצל ודמות איסור יש בזה). וראה תורה תמימה תצא שם הע׳ מא. ובספרו תוספת ברכה שם. שו״ת שאילת חמדת צבי ב, לג. באר שרים ו, סא. ומ״מ גם לדידהו ללבוש בדרך תכשיט ודאי אסור מה״ת – ראה סביב ליראיו שם. ולפ״ז אסור אם הוא על כתיפה כדרך היוצאים למלחמה.

והנה, בשו״ת הרמב״ם שבריש ס׳ מעשה רקח נזכר בין השאר שתחזיק בידה סייף ותצא במחול. ומשמע שבגוף האחיזה גם שלא למלחמה איכא איסורא. ויל״ד דגופא דעובדא הכי הוה. ועוד, דהתם איירי שמתקשטת גם בשאר תיקוני אנשים ועומדת לפני האנשים במחול, וממילא תועבה היא.

ולכאו׳ כן מוכח מיעל, שלא הרגה בכלי זיין, והמדובר בנוגע להחזיק ביד – ראה פירש״י נזיר נט, א ד״ה ת״ל. תרגום יונתן שופטים ה. ילקוט שמעוני שופטים נו. אבל התם הוא בשעת מלחמה. וראה גם בינת אדם שער או״ה עד (צד).  וכ״כ בסביב ליראיו שם, לפי שגוף מעשה המלחמה אסור. ועיי״ש, שחרב דרך תשמישו לאחוז ביד ולא לחגור, וממילא איסורו רק באחיזה ביד. אלא שגם לדידי׳ האיסור רק בדרך תכשיט או בפעולת ההצלה. ובלא״ה, שאני חרב מאקדח קטן, כנ״ל

ועכ״פ, בהא נחתינן שלא שמענו איסור מפורש לאחוז ביד, שלא בדרך לבישה, ובדבר קטן, וכשאינו דרך מלחמה, ורק לשחוק.

 

#25883


Add Comment

Your Email address will not be published