הפסק בקריאת התורה בחנוכה

 

שאלה:

ביום א׳ דחנוכה בבית הכנסת שהתפללתי בו, לפני קריאת התורה ביקש הגבאי שמכיון שיש ציבור ספרדי במנין לכן הבעל קורא יקרא את הקריאה מתחילת ברכת כהנים כמנהג הספרדים, ולא מ״ויהי ביום כלות משה״ כמנהג בני אשכנז, וכך היה. השאלה היא האם כשהעולה לתורה הוא מעדות אשכנז, שלא נוהגים להתחיל מברכת כהנים, האם זה נקרא בשבילו הפסק בין הברכה לקריאה. ואולי עדיף שיעלה לקריאה זו ספרדי. וכן האם הציבור ששמעו את הקריאה, והם לא נוהגים כך, האם נחשב להם הפסק בין הברכה לקריאה.

 

תשובה:

אין כאן שום חשש.

 

מקורות:

מעיקרא לא קיימא לשאלה, דאיזה חשש הפסק יש בקריאת פסוקי תורה באותו ספר ובמקום שהראו לו וללא דילוג.

וכל הפוסקים דנו רק במי שקרא ברכת כהנים לבד בעליית כהן, דהוי ברכה לבטלה – שכנה״ג תרפד בהגה״ט א. פר״ח שם. ולא עלה על דעתם לחשוש משום הפסק.

וגם בעובדא שבאבודרהם בטעה ש״צ ופתח בשל חנוכה – הוא משום הפסק בשתיקה או שלא נתכוון לפרשה זו. וכ״מ במג״א קמ, ד ובט״ז ד, דליכא משום הפסק. ואף דהתם סו״ס ה״ז חובת היום – ראה בפמ״ג בא״א שם שהוסיף: אפשר אפילו בפרשה אחרת ממש מ״מ חיילא הברכה אקריה״ת בציבור. וי״א שבהתחיל לקרוא שכבר חלה הברכה לכו״ע אינו חוזר ומברך. (וגם במבי״ט א, רכד, ודעמי׳ שחילקו אם המקום שהראו לו הוא מחובת היום – לא משום הפסק אתי עלה, דהא לא קאי במי שהתחיל לקרוא במקום אחר בטעות, אלא שהברכה לא חלה רק על מה שדעתו לקרוא. וכן לדרה״ח (עט, ז, הובא במשנ״ב קמ בבה״ל ד ד״ה והזכירוהו) שחולק על הפמ״ג שגם בידע חובת היום דעתו על מה שהראו לו).

וי״ל שבשביל אלו הזקוקים לזה הוי כגביל לתורי, שהוא לצורך קריה״ת אצלם, ועדיף מינה.

וכן פשט המנהג כשחלק מהציבור הפסידו קריה״ת בשבת אחת שבשבוע הבא משלימים בעליית כהן, אף שחלק מהציבור, ואולי גם לכהן העולה, אינו זקוק לקריאה זו. ותו, שגם לאלו שהחסירו, סו״ס אינה חובת היום. ועכצ״ל דל״ה הפסק.

ולא דמי למי שבירך על ההלל, ואמר מיד שאר פסוקי תהלים – דהתם הברכה על הלל ולא על תהלים. אבל הבא הברכה על קריה״ת. ואף שכבר בירך ברכה״ת בבוקר, הך ברכה היא על קריה״ת בציבור, או על חובת קריה״ת בציבור (ותליא בפלוגתא אם מותר לברך כשקורא בתורה בימים שלא תיקנו לקרוא)., אבל לא על חובת קריאת פרשת היום.

וכ״כ בעניננו בא״א מבוטשאטש תנינא תרפד.

 

 

#25434