Splitting up Kriyas HaTorah between different Balei Kriya

 

Question:

Is it ok for a yeshiva to split up the aliyos between different balei kriya in order to allow different bochrim to have a chance (and who may not actually lein a whole Parsha) even though there may be some bochurim who can just lein the whole Parsha at once?

 

Answer:

It is okay to do so, although there is room for one who wishes to be mehader where possible to have one Baal korei, provided there are no other overriding factors.

 

Sources:

בשע״א ג, ו שלכתחילה אין לקרוא קורא אחר קורא. והובא גם בקצוה״ש פד בבדה״ש טו. ולא הראה מקורו ולא פירש טעמו. ומריש הו״א, שהוא מדין המתחיל במצוה אומרים לו גמור. וכ״כ במקראי קודש גרודזינסקי ז, ט בשערי קדושה יא. וקצת ראי׳ לסברא זו ממרדכי שילהי מגילה תתלג. ויל״ד בקל. ולפ״ז, במקום שנהגו מעיקרא לחלק העליות לית לן בה – ראה מג״א סוסי׳ תקצב. אדה״ז שם יא. ט״ז תקפה, ו. ובלא״ה, לכאו׳ ל״ש ד״ז בקריה״ת, שמעיקרא תיקנו להעלות ז׳ עולים, וממילא ז׳ קוראים לפי מה שנהגו שהעולה קורא. 

אמנם, בפתחי שערים לשע״א מציין לברכ״י רפב. וליתא שם. וכנראה כוונתו למש״כ בספרו מח״ב רפב, כא. ובדפו״ח הוא בסוסי׳ רפג. ושם הביא מקובץ כת״י ישן נושן, שהכותב שמע מפי זקן אחד שראה למהרי״ק שהקפיד בכך, שכל התורה ניתנה ע״י סרסור אחד – מרע״ה. והובא גם בכה״ח רפב, סד. ולכאו׳ קפידא בעלמא היא, ומשנת חסידים היא למאן דקפיד, ורק כששנים קוראים כאחד איכא קפידא לדינא. וגם בספרו לדוד אמת ט, כד, ו, כתב כי האי לישנא ״יש מי שהקפיד״, ותו לא. ובאמת, מש״כ שם שהקפיד גם ביום שמוציאין כמה ספרים מה״ט – כ״מ שם –  צ״ב, דמדוע לא נאמר שכל ספר ענין בפ״ע, וכמו שלא מצאה הקפידא מקום לנוח שיקראו כל התורה במשך השנה ע״י קורא אחד. ועכצ״ל שהיא רק קפידא בעלמא ולא דינא קאמר. ועוד, דלמאי דנקטינן להלכתא לדידן, הרי הסרסור אינו הקורא רק העומד לידו. וראה פמ״ג קלט בא״א ב, שמפורש כדברינו. ועיי״ש בכוונת הכלבו הל׳ קריאת ס״ת כ בשם ר״נ שנראה מדבריו כחומרא הנ״ל, דליתא. (וכמה אופנים בכוונת הפמ״ג, ובכל אופן שולל חומרא הנזכרת. ובארחות חיים מהדו״ח (מכון אור עציון) דין מה שמוסיפין בשני ובחמישי יא – ע׳ שפח – פי׳ בכוונתו כנ״ל, ולא ראו דברי הפמ״ג. וראה נוה שלום דיני ס״ת לד שלא ראה נזהרים בזה, והביא ראי׳ שאין להקפיד. ושם קאי במנהג שנהגו בבחור הבא להתלמד ולהתרגל.

אלא שבשע״א נראה קצת שכתבה לדינא, ואף נקט לישנא שלכתחילה אין לעשות כן. וכן בס׳ חיים פלאגי כה, ד כתב שיהי׳ הכל ע״י ש״ץ אחד. ולא בתור הנהגת מהרי״ק. והביא כן בשם אות אמת (סיד, שלוניקי תקנ״ט) אות כב. אבל בעיון בפנים באות אמת שם הל׳ ״ראוי שחזן אחד יקרא״, ותו לא. וגם ציין שם לס׳ לדוד אמת שמפורש כנ״ל.

וראיתי בשו״ת חוקי חיים ה, לד, א שאחרי שכ״כ מד״ע בכוונת השע״א האריך להוכיח שבדיעבד מהני. ולא ידעתי למה הביא ממרחק לחמו להוכיח כן, שהרי פשוט וברור שאין בזה סרך איסור וחשש לדינא.

וכשהם עולים בעצמם ליכא גריעותא בהכי, אף לדברי השע״א, וכמו שהי׳ בזמן שכולם קראו בעצמם. והשע״א בעצמו כתב שם ג, א, שיש נוהגים שהעולה קורא בעצמו. וכ״כ לקט הקמח החדש בקונטרס תמר דבורה (בח״ה) לז. וראה ביפה ללב ט, קלט, א שכמו״כ מצאה הקפידא לנוח בעליית החתן (ויש שהעתיק  – החזן) בס״ת שלו שיהי׳ הקורא אותו שקרא בס׳ של סדר היום. ונראה שגם בזה לא מיירי בקורא העולה בעצמו.

ועוד נראה פשוט, שכשהוא בכדי שיתרגלו לקרוא, או משום דרכי שלום, ודאי עדיף טפי למיעבד הכי. וראה גם לקט הקמח שם שכשהוא לצורך הציבור לית לן בה. [ולהעיר מהשקו״ט בנוגע חלוקת  קריאת המגלה לכמה אנשים, דחמירא טפי ועכ״ז יש להקל לעת הצורך. והארכנו בזה בשו״ת באתרא דרב פורים א, יא. אמנם, התם ליכא טעמא דסרסור אחד].

[ולהעיר מהשקו״ט בנוגע חלוקת קריאת המגלה לכמה אנשים, דחמירא טפי ועכ״ז יש להקל לעת הצורך. והארכנו בזה בשו״ת באתרא דרב שם. אמנם, התם ליכא טעמא דסרסור אחד. והעירני ח״א שלפי׳ השפ״א מגילה כא, א ד״ה במשנה קראוה שנים, דהיינו שקראוה כמה אנשים (והובא ונת׳ בשו״ת באתרא דרב דלקמן) יוצא ש״משא״כ בתורה״ (ברייתא במגילה כא, ב) – היינו שבתורה לא מהני. אבל גם בשפ״א נקט שאי״ז הפי׳ למסקנא. והוא רק סברא בעלמא. והרי בזמן המשנה שנהגו בקריה״ת שהעולה קורא, מעיקרא ל״ש למיסבר סברא כזו. והמעיין בשפ״א ישר תחזינה עינימו שלא עלה על הדעת לומר כן. ואדרבה, מגופו מוכח שלענין זה קריה״ת קילא טפי. וגם במגילה נראית מסקנתו לדינא שאפי׳ לכתחילה ש״ד. ומ״מ תמוה קצת הקס״ד אצלו מעיקרא לפרש כן במשנה, שלפ״ז לא יעלה יפה הברייתא דמשא״כ בתורה].

 

 

#24743
#18255