What should one do if he needs to wash for Hamotzie on Shabbos and he has a little part of his nail a little disconnected (and its a Chatzitzah)?

 

He may ask a non-Jew to remove it with a shinui.

Otherwise, he should wash without a Bracha, as well as eat while wrapping his hand in a cloth.

 

Q. Is it necessary to eat the whole Shabbos seuda wearing a glove on both hands? Or is it ok to just be careful not to touch the challa… perhaps by holding the challa in a napkin while eating it (no gloves).

A. You should keep your hand covered during the entire meal.

You should not use a napkin to hold the food, rather cover your entire hand with a cloth or glove.

Of course, all of this applies to after the fact. Initially, one should make sure not to cause oneself to be in a situation like this.

 

Sources:

אמירה לנכרי – ראה בנו״כ ריש סי׳ שמ ובשו״ע אדה״ז שם.

לאכול בכריכת מפה – י״א לסמוך על הסוברים שאינו חוצץ. וראה בכה״ח קסא, יד ליטול ללא ברכה. וכנראה כוונתו מטעם הנ״ל. והנה אף שבדעת השו״ע יו״ד קצח, כא שחוצצת איכא לפרושי דקאי ביש עלי׳ לכלוך, ראה בב״י שם שכן עיקר, וראה בספרו מגיד מישרים פ׳ ויקהל שהמגיד א״ל שכך ״ברירו דמילה״ – למעשה סתימת דבריו בשו״ע דבכל גווני קאי. וכן הכריעו בש״ך שם כו וט״ז שם כב. ועוד. אבל בלנתה עם בעלה יש שהקלו – ראה לחו״ש שם כב. גלות עליות מקואות ט, ד. ועוד. ולכאו׳ גם בנדו״ד כדיעבד דמי. אבל יש לחלק, שאינו מוכרח ליטול ידיו. וראה בעצי אלמוגים נט״י א ובמגן גבורים בשלטי גבורים קסא, א שכתבו מה״ט להקל בכלל בצפורן שפירשה מיעוטה לענין נט״י. וראה תורת חיים סופר שם. אלא שכל הפוסקים האחרונים ואדה״ז בכללם סתמו כאן לענין נט״י שחוצץ ולא כתבו להקל מטעם ספיקא דפלוגתא. ובבית ברוך מ, מא כתב שבשבת יאכל ע״י כריכת מפה. והנה, אף שקשה להקל לסמוך לאכול ע״י מפה – באופן שבפנים שגם נט״י ש״ד.

והנה בשו״ת ויען יוסף א, סו ר״ל שבשבת מחמת איסור שבת אינו מקפיד. אלא שלא ברירא לי׳ מילתא, וכתבה כמסתפק, וסיים עלה שלא בא אלא להעיר. וכעין סברתו בענין דומה מצינו בא״א מבוטשאטש קסא לגבי גלדי חטטין. וראה משה״ק עליו בפת״ז קסא, ו. והנה, בא״א שם פי׳ בדברי מג״א קסא, ט, שגם כשמקפיד כיון שמצטער ליטלו אינו חוצץ, וכן עולה מפמ״ג בא״א שם ומלבושי שרד שם. והה״נ בנדו״ד שבשבת אינו רוצה ליטלו ומיקרי אינו מקפיד. אבל בתורת חיים סופר קסא, ח כתב בדברי המג״א, שבסתמא אינו מקפיד בכה״ג, אבל בודאי מקפיד חוצץ. אלא שבלשון שו״ע אדה״ז קסא, ו – וכ״ה בב״י יו״ד קצח – משמע קצת שכשמצטער קרוי אינו מקפיד אף שבפועל מקפיד. וילע״ע. ויש שהאריכו להוכיח מכ״מ – עכ״פ לענין טבילה – שגם במקום איסור חוצץ. וראה שו״ת הר צבי יו״ד קסה. ברכת שמים וייס ו, נ ובמילואים לשם. וגם י״ל דשאני נידון דהא״א, שי״ל שסו״ס אין נוגע באוכל, אבל בצפורן שנוגעת באוכל  אינה בטלה לגופו גם באינו רוצה להסיר מחמת איסור.

ומצאתי בקובץ גנת ורדים טז ע׳ טו תשו׳ שהשיב הגר״י שטייף שאכן נחית לסברא זו שבשבת אינו מקפיד. אלא שמש״כ להוסיף עמפש״כ בקיצור שו״ע פ, נה, להתיר להסירה בשבת – לא דק, דהתם מיירי שפירשה רובה ומצערת אותו. ומאי שיאטי׳ לכאן לפירשה מיעוטה. ומש״כ להתיר להסיר כלאחר יד ע״פ פמ״ג שכח במ״ז כג שאינו חיוב חטאת הנה אין לנו להוכיח להתיר מזה במשאצל״ג ושלא כדרכו, שיש להתיר לכתחילה שבד״ש בישראל, שכבר האריכו בזה. וראה בזכרון יוסף פאק במהדו״ח ע׳ קלט. ומעולם לא שמענו שיתירו כיבוי חשמל כלאח״י בשבת, וכדומה. ודלא כמי שרצה להתיר גם בזה. ואכ״מ.

וראה בשו״ת שערי יושר חנני׳ ד, לו. קובץ דמשק אליעזר ב ע׳ תקמ.

כל הסעודה – ראה רמ”א סי’ קע ס”א.

לכתחילה עדיף לכרוך ידיו במפה – משנ”ב סי’ קסג סק”ז.

 

 

#24166