השמות העשל ושלום דובער בכתובה
שאלה א:
בכתובתי כתוב העשל בלי יו”ד. ושאלתי האם יש צורך או ענין לתקן הנ”ל?
תשובה:
א. אין לתקן.
איך שיהי׳, ה״ז כשר, שבכתובה בכלל אינו מעכב. אלא שנוהגין לכתוב כבגט.
ובגוף הענין, ראה בארוכה בשו”ת צ”צ אה״ע רלט, א.
שאלה ב:
בנוגע לכתיבת שלום דובער בכתובה – למי שחותם שמו בג’ שמות, היאך נכון לכתוב? הרי כל מי שנקרא ע”ש אדמו”ר מהורש”ב חותמים שמם דובער כשם א’ הגם שנקראים בג’ שמות. גם ראיתי בכתובה שהרב הענדל ע״ה סידר קידושין שכתוב דובער כשם א’. וכך שמעתי שכן נהג הרז”ש דבורקין ע”ה.
שאלה נוספת:
האם מי שנקרא ע”ש אדמו”ר מהורש”ב ונהג לחתום כג’ שמות מפני שחשבו שכך יש לחתום, האם כדאי ונכון שיחתום שמו דובער כשם אחת שהרי זה הי’ חידושו במיוחד של אדמו”ר מהורש”ב נ״ע ובעקבתא דמשיחא (ראה שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ”ב).
תשובה:
ב. פשוט וברור שדוב ובער הם שני שמות שונות. ואין אצלנו שם דובער (אף שיש בעיקר מתושבי אה״ק, שבטעות נתנו שם כזה בעת קריאת השם, ומבטאים את השם בו׳ שרוקה, ובי״ת דגושה).
פשוט וברור שבגט אי אפשר לכתוב דובער.
בכתובה יש לכתוב לכתחילה כמו בגט. וכל שכן כשגם חותם כך.
אבל פשוט שאינו מעכב בכתובה ואינו אלא לזהירות בעלמא.
בנוגע למי שחתם בג׳ שמות עד עתה – ימשיך כחתימתו עד עתה.
מקורות:
הנה לפעמים מצינו שחתם אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע בג׳ שמות – ראה פנקס מלביש ערומים מבית הגנזים ע׳ שמט (אלא שהעירו מכבר שכמעט ברור שאי״ז חתימתו אלא כתיבת אחיו הרז״א עליו), אף שבד״כ חתם בתיבה אחת. (ובשיחת ליל הושע״ר תש״נ (בסרט הקלטה) שכמ״פ חתם בתיבה אחת), משא״כ אדמו״ר האמצעי שלפעמים כך ולפעמים כך (ש״פ ויקרא תשמ״ב. וכ״ה להדיא בסה״ש תש״נ א ע׳ 243). וכן הה״מ חתם בב׳ האופנים, פעם כך ופעם כך (שם ויקרא תשמ״ב). וראה גם סה״ש תנש״א א ע׳ 256 הע׳ 7 בנוגע להה״מ: באם כותבים דוב בער בב׳ תיבות.
והנזכר בתורת מנחם תשמ״ב ע׳ 1093 שבכל המקומות חתם אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע ב׳ השמות ביחד – לכאורה לא דייק הרושם, או שהכוונה שכמעט תמיד חתם כך. ולאידך בתורת מנחם תשמ״ט ע׳ 116 בנוגע להה״מ שבד״כ חתם בתיבה אחת. ואולי גם בזה לא דייקו, והכוונה שהרבה פעמים חתם כך, דאלת״ה צ״ב מש״כ לחלק ביניהם בשיחת ש״פ ויקרא הנ״ל).
וראה גם סה״מ תשי״א ע׳ 301 – ראשי תיבות דחתימת אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע. (כן מצינו אצל אדמו״ר האמצעי חתימה בר״ת: דב״ש. אלא שלכאורה הפענוח שם: דובער בן שניאור זלמן).
וכן חתם לפעמים אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע בג׳ שמות, כשכתב בשם אביו – ראה אג״ק יז ע׳ פח.
וגם במענה לשון שנדפס ע״י כ״ק אד״ש נכתב כך.
כן מצינו בכתי״ק בנוגע לאחיו של כ״ק אד״ש, דוב בער – נתפרסם בכ״מ, וגם בתולדות לוי יצחק מהדורת תשע״ח ג ע׳ 377, והוא תיקון למש״כ המחבר בתולדות לוי יצחק בסדר הבנים. (והוא ככתיבת המחבר שם ג״כ בב׳ שמות. אבל לפעמים כתב בכתי״ק: דובער). ובכ״מ אכן הוא בב׳ שמות.
ועכ״פ, העיקר שפשוט שבמציאות ג׳ שמות הן. (וראה אג״ק מוהריי״צ א ע׳ שצ בנוגע ללימוד משניות באותיות השם. כן להעיר מלקוטי לוי״צ אג״ק ע׳ שצה. שם ע׳ שלד ואילך). אלא שבחתימה נהגו מטעם הידוע להם לחתום כאחד, ונת׳ ע״פ חסידות בכמה שיחות קודש.
והנה, בשיחת ש״פ ויקרא תשמ״ב (בלתי מוגה) נזכר בין הדברים, שאופן החתימה של בעל ההילולא דב׳ ניסן נוגע לענין של הלכה בפועל, כי אופן כתיבת השם בשטרות צריך להיות באותו אופן שבעל השם חותם את שמו (כידוע פרטי השקו״ט בענין זה בנוגע להלכה בפועל). אלא שפשוט דלאו כללא כייל לן הכי. וגם לא נתפרש שבנדו״ז כ״ה ג״כ שצריך לכתוב בשטרות כשם אחד מחמת החתימה. ולא בא אלא לומר, שבהלכה יש תוקף לאופן החתימה, ותו לא.
וכן נתפרש להדיא בשיחת ליל ב׳ דחגה״ס תשמ״ט (בלתי מוגה), בנוגע להה״מ, שאף שמדובר אודות ב’ שמות שכתיבתם בשטרות שע”פ תורה צ”ל בב’ תיבות, מ”מ רואים בחתימתו של המגיד שב’ השמות מחוברים יחדיו ונעשים שם אחד. ודוחק גדול לפרש שם, שהגם שבדרך כלל בשטרות צריכים לכתוב כך, מ”מ בנדו״ד שאני כיון שחתמו שמות אלו כשם א׳ – הן שדוחק הוא בלשון, ועוד ועיקר, שבאמת ל״ש לומר שע״פ תורה צריכים לכתוב שני שמות כאחד כיון שכך חותם. וז״פ וברור. ובתוכן קצר משיחה הנ״ל משמע יותר, שבשטרות צריכים לכתוב כאן בב׳ שמות.
[והנת׳ בסה״ש תנש״א שם, ששמו השני של הה״מ הוא בלע״ז אם כותבים דוב בער בב׳ תיבות – אין הכוונה לומר שאם כותבים שני השמות בתיבה אחת, אין השם השני בלע״ז – שהרי במציאות ה״ז ב׳ שמות, והכוונה רק שבכתיבה בתיבה אחת אינו מודגש בכתיבתו שהוא שם שני בלע״ז].
וכן פשוט לדינא. וכבר כתב בעזר מקודש בכ״מ שהחתימה אינה מצרפת ב׳ השמות. וכ״ה במקדש מעט לעזר מקודש שמות אנשים אות ד, ב, בשמו, בנוגע לשם דובער בפרט. ולע״ע לא מצאתיו בפנים. וראה גם חגר האפד סט, ז.
(ולהעיר גם משו״ת הצ״צ אה״ע רז. שם קצט ובמפתחות שם. וראה שו״ת באר משה ירושלמסקי כליל תפארת ח. והנה בכ״מ כתבו הל׳ דובער, והוא לקיצור בעלמא. והכוונה שיכתבו דוב בער, כפשוט).
גם בשיחות כ׳ חשון תשמ״ב ותשמ״ו (שניהם בסרט הקלטה) בנוגע לשמו של אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע, שזה שדוב ובער מצטרפים כשם אחד, נוגע למעשה כיון שבשטרות צ״ל בשיטה אחת. (אלא שבשיחת תשמ״ב משמע שנזכר בנוגע לשמות שלום ודוב, ולא דוב ובער). ולא נזכר כלל שצ״ל בתיבה אחת. וק״ל.
והנה, לע”ע לא ראינו צילום כתובת אדמו”ר מוהרש”ב נ״ע, ואין אתנו יודע. אמנם, ע״פ דין יש לכתוב לכתחילה כבגט כנ״ל. וכן מצינו בכתובה שמילא כ”ק הרלוי”צ נ״ע שניאורסאהן שם החתן, וכתב דוב בער.
אבל מצינו שטרי תנאים של אדמו”ר מוהרש”ב נ״ע, ושם נכתב דובער. אבל להעיר שבתנאים אחרונים דאדמו״ר האמצעי (משא״כ תנאים הראשונים שלו) נכתב: דוב בער. ואולי סברו לחלק, שבתנאים ראשונים אין מקום כ״כ להקפיד בכיו״ב.
כן בשטרי מכירת חמץ של אדמו״ר מוהרש”ב נ״ע ואדמו”ר מהוריי”צ נ״ע: דובער. אבל לפעמים: דוב בער, כנ״ל. ואף שגם הם שטרות ע”פ תורה, הרי אין החתימה בשטר מכירת חמץ נוגעת כלל לגוף המכירה. והשטר רק – שטר ראי׳.
כן להעיר מבית משיח גל׳ 87 ע׳ 89 במענה בנוגע איך לכתוב בנוסח המציבה של הרה״ח ר׳ דובער ע״ה חן: כהוראת הח״ק דירושלים (והם הורו לכתוב בב׳ שמות, מטעמים שלהם).
בנוגע לחתימה בכלל, שלא בשטרות – שקו״ט בכ״מ אם יש לת״ח ליזהר באופן כתיבתו כמו בשטרות. וראה כאן:
Does one need to spell their name the way it is halachically written in a Kesuba/Gett?
אלא שבנדו״ז לא נ״ל שיש קפידא, שאין מקום לטעות לדינא באופן הכתיבה, שהרי ברור שהם ב׳ שמות.
ובנדו״ד שחותם בג׳ שמות, בודאי נכון שימשיך כחתימתו ע״ע. ובסה״ש תנש״א א ע׳ 137 הע׳ 92 שיש ב׳ אופנים לחתום. וכן בשיחת שמות תשמ״ג.
ומש״כ שכל מי שנקרא בשמו של אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע חותם כך – יש ויש.
כן להעיר שבאג״ק מוהריי״צ טז ע׳ תמו בשם הנמענים בתחילת המכתב: דוב בער. ובגוף המכתב: דובער.
#22369
