Should the one doing P’sicha be the one to remove and put back the Torah?
No need.
Sources:
הנה בראשונים – שו”ת מהר”ם בר”ב [דפוס לבוב] קיג. תשובת האו״ז, הובא מרדכי מגילה תתלג, והביאו בב״י או”ח קמז. רמ”א שם ב – שהרשות למכור הזכות להוציא ס״ת וכן להחזיר (ואין ש״צ יכול למחות שבמה זכה בה, שאינו שייך לחזנים. אבל ברמב״ם תפלה יב, כ, שהש״צ הוא המוציא ס״ת. וראה אבודרהם דיני ר״ח: ומוציא ש״צ שני ס״ת. וכ״כ שם בסדר תפלת יו״כ ובסדר תפלת התעניות ועוד. ואולי סתמא דמילתא נקטו, וכשלא מכרו). אלא שלא נזכר שהמכירה צ״ל לאדם אחד דוקא.
וד״ז תלוי במנהג, שי״א שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור, ולכן נוהגים שהמוציא הוא המכניס. (ויש להמליץ הוצאה והכנסה חד הוא). וי״א, דאדרבה עדיף לחלקם לשתים משום ברוב עם הדרת מלך. וראה בכ״ז הגמ״נ טירנא שחרית של חול יט בשם או״ז בתשובה. (ולכאו׳ כוונתו לאו״ז א, קטו שהביא ברמ״א שם. ושם לא מיירי מחלוקת הוצאה והכנסה לשנים. אלא מגוף הענין שאינו ניתן לחזן). מקו״ח קמז, ב. ולאחרי שכתב דעתו הביא ד׳ הגמ״נ הנ״ל בהיפך. ולהעיר גם מפיה״מ להרמב״ם סוטה ז, ז. וראה בארוכה שערים מצויינים בהלכה לאאמו״ר זצ״ל עמ״ס זבחים יד, ב – ע׳ קיד ואילך.
ובמנהגי מהרי״ל הל׳ קריה״ת ע׳ תמט (ושם: דבא״ח הביא תשובה אחת. וכבר כתבו שצ״ל דבאו״ז) והובא במט״מ רכד, ובא״ר שם ב, וכן במשנ״ב שם ח, שנוהגים למכור הוצאות והכנסות (וראה בהערת המהדיר גי׳ אחרת) משום ברוב עם הדרת מלך. ואף שבפשטות כוונתו לומר שאין הש״ץ מוציא ומכניס בעצמו (וראה ערוה״ש רפב, א), איכא לפרושי נמי שר״ל שלכן נמכר לכאו״א בפ״ע, שבאופן זה איכא משום ברוב עם. וכ״מ בהגמ״נ כנ״ל, שהרי גם הוא הביא מאו״ז. וכן מוכח שהבין בבנין שלמה דלקמן. (ועוי״ל בכוונתו, שרק כשנמכר באים רוב עם לראות – ראה מהרי״ל לעיל מינה שנכנסים מחצר ביהכ״נ לראות. ואולי ר״ל שכיון שנעשית ברוב עם הרי היא חשובה ולכן נמכרת ג״כ מחמת חשיבותה. ודוחק). ועכ״פ, בעיקר הענין מוכח שם שמחמת ברוב עם לא נמסר לש״צ בעצמו. והה״נ שמה״ט גופא אפשר לחלקו לשתים. [ועל כרחך דס״ל דל״ש המתחיל במצוה, שברוב עם עדיף – ראה משנה יומא כו, א. והכי קייל״ן – רמב״ם תמידין ומוספין ד, ה. וראה גם במשנה פסחים סד, א. מנחות סב, א. ובמהרי״ל שקו״ט בטעם שאין הלכה כראב״י בגמ׳ שם. ובבנין שלמה שם לא הי׳ תח״י מסקנת מהרי״ל. וי״ל דשאני בתקיעות שזכה התוקע מיושב גם בתקיעות דמעומד, דהא איכא כבר ברוב עם מזה שתוקע לרבים. וגם בזה, במקום שאין מנהג לזכות בשניהם, מעולם לא זכה הראשון – מג״א תקצב, ז, והביא מיומא שם. וראה מג״א תרעא, יא ובפמ״ג שם. לבוש שם ח. וראה מזה בבנין שלמה שם ובהגהות הגר״י פערלא לשם].
וראה גם מנהגים דק״ק וורמיישא א ע׳ רה – קעב, ובהגהות חות יאיר לשם. מנהגי אמשטרדם ע׳ קכה. שם ע׳ קצא. ע׳ קצג – דמשמע שנמכר לאדם אחד. אבל ג״ז אינו מוכיח שהוא גם המוציא והמכניס בעצמו.
וראה שו״ת בנין שלמה לז ד״ה ומיהו אכתי. ולהעיר משו״ת משנ״ה יב, קעז.
ואצלנו אין מקפידין בזה – ראה קצוה״ש כה בבדה״ש סג. וראה גם ליובאוויטש וחייליה ע׳ 27: להוצאת ס״ת הי׳ עולה תמיד אדמו”ר [מוהריי”צ] זי”ע. אף פעם לא הי׳ מכניס הס״ת להיכל רק הוצאה לבד. אינני יודע מאין בא המנהג בזמן האחרון שהמוציא מחכה על יד ארון הקודש כדי לקחת הס״ת מיד הנושאה ולהכניסה להיכל. בביהכנ״ס של אדמו”ר שליט”א בניו-יורק ראיתי איש אחד שמשתדל תמיד להוצאת ס״ת בכל מנין ומנין, והבחנתי שאף פעם לא הי׳ מכניס, ושאלתיו הרי כולם נוהגים שהמוציא הוא המכניס? וענה לי שכשהי׳ ביחידות אצל אדמו”ר שליט”א אמר לו הרבי (באיזה ענין), להשתדל להוצאת ס״ת, והוסיף ואמר לו שזה לא נוגע להכנסה.
וראה בית משיח גל׳ 214. השמטות לסידור רבינו הזקן עם ציונים לע׳ קפ הע׳ 447 – ע׳ כה.
ובשם הרה”ח ר’ שלמה חיים ע״ה קסלמן נמסר שבעלי בתים מקפידים בכך מחמת שחוששים שבחשבון שלהם תהא הוצאה ללא הכנסה…
#17373b
