« go back

Eating During Learning

 

Question:

I teach in a Chabad high school. Students complain that I don’t allow eating and chewing gum in class, and other teachers do. They claim it helps them focus. I don’t think it is necessary and certainly not appropriate. Also, I recall that al pi halacha, it is not respectful to eat with an open Chumash. Is that correct?

 

Answer:

You are justified. Though halachically permitted, it is inappropriate.

 

Sources:

כ״ה ב״סדר הנהגה לתלמידים״ – שהוגה מאת פני הקודש – ס״י: אל יהא שום דבר בפיך (כמו מסטיק וכדומה) בעת הלימוד, כי אינו מן הנימוס. (ואולי הכוונה מחמת כבוד רבו בשעה שמלמדו). ועוד איכא בגווה, שצריך ללמוד ״באימה וביראה ברתת ובזיע״ – ראה אצלנו סי’ יד’תשמב לענין שכיבה בעת הלימוד. וצ״ל כאילו בעל השמועה עומד לנגדו (והיינו העצמיות של בעל השמועה ולא רק הארה – ראה רשימות הצ״צ לתהלים לט, ז (יהל אור ע׳ קמח. ונת׳ בשיחת ש״פ בראשית תשכ״ד. ושם, שיתר על כן הוא בשעת חזרת דא״ח). ועד, בבחינת תען לשוני אמרתך כאילו עונה אחר הקורא, וגם הקב״ה קורא ושונה כנגדו. (וע״ד מש״כ בשל״ה מס׳ ר״ה נר מצוה בחומר הענין לאכול ולשתות כשיושב בדין לפי שצ״ל באימה וביראה). וראה דברים חריפים בזה בשיחת כל היוצא למלחמת בית דוד (ספר השיחות תש”ב עמ’ 145) ע״ד מנהג בעלי בתים ששותים קפה בעת לימוד תורה אור ולקו״ת, שאף לפחות שבפחותים בעדת החסידים אין גסות כזו לישב ולשתות קפה כשנשמות הקדושות של רבותינו נשיאינו עומדות לידו.

ובכלל, מצינו בכ״מ שאין לאכול בעת הלימוד – ראה תפא״י אבות א, טו בבועז, שהוא בכלל עשה תורתך קבע (אף שמדינא מותר, שחכמים ותלמידיהן מותרים לאכול ולשתות בביהכ״נ, ומיירי רק בשעת הלימוד – מג״א קנא, ב. ויל״ד, דהיינו שמפסיק מלמודו לרגע קט בכדי לאכול). וכש״כ במעדנים ותענוגים, שבכלל אין ד״ת מתקיימים בלומד מתוך עידון, ומעדנים גורמים ח״ו לשכחת התורה – ראה שבת קמז, ב. תוס׳ כתובות קד, א בשם המדרש. תשב״ץ קטן תקלב. ס״ח יב. ועוד.

[ועוד להעיר שהזהירו בכ״מ שלא להניח ספרים לפניו בעת אכילתו, שמצוי בהם תולעים ויתערב באוכל – ראה חיי״א מה, ח. קיצור שו״ע מב, ה. כה״ח קע, פג. ועוד. וגם י״ב משום סכנה – שבת מ, א. וראה פר״ח יו״ד קטז, ט. ולפעמים אסור מדינא – ראה שו״ת שלמת חיים מהדו״ח יו״ד ט.

ולאידך, ע״י האכילה גם גורם שיתהוו פירורים בתוך הספר, ויבואו תולעים ועכברים וכו׳ לשם, והוא היפך כבוד הספרים. וע״ד הגזירה שכה״ק מטמאין בכדי שלא יצניעו אוכלי תרומה אצל ס״ת וקאתו לידי פסידא שמפסידים את הספר (שבת יד, א).

ועוד כתבו שיש בזה משום זהירות מחמץ (ולא רק בפסח – ראה רמ״א תמז, יב. ערוה״ש או״ח סוסי׳ תלו) גם במשך כל השנה – ראה דרכי חו״ש תקעא. ועוד – בבחינת ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ושמקיים עי״ז זכירת יצי״מ בכל יום. ועוד המליצו: תחלה למקראי קודש זכר ליצי״מ, שלפני שקוראים בספרי קודש יש להיזכר ע״ד מצות הפסח. ורמזו ע״ז, דמפקי לכולי שתא בפסח היום (מגילה יג, ב)].

 

 

#17308