Can a non-Jewish freelancer programmer work for me on Shabbos?
Question:
I posted a Job on Upwork.com (a freelancing website) to develop some software (write code, test & fix, etc. using computers & servers). The freelancer I found mentioned to me in passing that he will start work on the project “tomorrow” (Shabbos, as today is Friday). Which made me wonder: do I need to specify to him not to work on my project during the hours while it’s Shabbos in his and/or my time zone?
Answer:
As long as he’s hired by the job, and he doesn’t have to do it specifically on Shabbos, and he’s not working on your premises, it’s ok.
Sources:
בקו״א רנב, ז, שביודע שעושה בשבת ויכול לעשות בחול א״צ למחות. אבל שוב נסתפק באופן שהנכרי יודע בבירור שהישראל יודע מעשייתו בשבת ויכול למחות בקל כגון שעובד סמוך לביתו ונשאר בצ״ע.
אבל, נוסף לזה, שכיון שחובת מחאה רק מדרבנן, יש להקל בספיקו, הרי לסה״ת – דאליבי׳ אזיל אדה״ז במהדו״ב – משמע שא״צ למחות רק ברואהו.
ויל״ע באופן שאין רואהו אבל אמר לו הנכרי להדיא שיעשה בשבת, אם י״ל שלפ״ז יוצא שהגוי חושב דניחא לי׳ להישראל. אבל יותר נראה שרק ברואהו ממש, או יודע בבירור, משא״כ באמר לו שהרי פיהם דיבר שוא. ועוד, שבאגרת מוכרח שיעשה בשבת שבודאי לא יעמוד באמצע הדרך, כמפורש בקו״א שם, ועכ״ז ודאי א״צ למחות. והספק הוא רק ביכול למחות בשעת מעשה המלאכה ממש, שאז בשעת המלאכה גופא נראה דניחא לי׳ במלאכתו. ולכאו׳ מפורש הוא בב״י רמז, שאם הגוי מעצמו אמר לילך בשבת שרי, כיון שהישראל לא ציוהו לילך בשבת. (אבל התם מיירי בקצץ. והה״נ בעושה בטובת הנאה). וראה שו״ע אדה״ז רמד, כ ובקו״א שם ט, בשכיר שנה, שהוא רק בגדר טוב לחוש לדבריו במקום שאין הפסד כלל. וגם מזה חזר אדה״ז במהדו״ב – ראה אצלנו 31496.
וראה גם שלחן שלמה רנב, ז שכתב בדא״פ שגם כשאמר לו להדיא שיעשה בשבת לית לן בה.
וראה רב פעלים ב, מג ד״ה וא״ת, שהיקל לצורך מצוה, שיכבה הגוי הנרות בביהכ״נ וידליקם כשהקהל לא נמצא שם, אף שיודע בבירור שיעשה בשבת, כיון שחובת מחאה רק מדרבנן, ובאינו רואהו יש להקל מספק. ואף שבעיקר דבריו יש לדון מצדדים אחרים – עכ״פ לגבי חובת מחאה, לדידן נראה שכיון שבספק הוא בלאו ה״ט מקום להקל. אלא, דהתם גרע שידעו בבירור, ועוד שנשכרו להדיא לד״ז, וה״ז כקובע מלאכתו לשבת. אבל בנדו״ד מצד עצם הידיעה לחוד, יש להקל הן מחמת הספק בחובת מחאה בידיעה. וגם שאי״ז ידיעה ברורה. והנה כל זה בשלא קצץ לו שכרו, אבל בקצץ, מותר אף ברואהו (כל שאין בו מראית עין), ואין צריך למחות, ראה שם בשוע”ר סעיף ח.
#15165