« go back

Can I taste and spit out Stam Yeinom wine examples in a class?

 

Question:

I need to do a training class for my business which requires knowledge of 50 different examples of wine from around the world. The wine is stam yeinom. Many of the examples would be available in kosher but I can’t bring them to the class and it would cost me a lot of money to buy them all. I heard that a woman can taste food on a fast day and spit it out and this shows that she doesn’t want to have benefit from it.

Can I taste and spit the stam yeinom examples in this class?

 

Answer:

According to most poskim, this is forbidden (unlike food on a fast day, which is essentially kosher).

You may however smell the wine to understand its taste.

 

Sources:

ראה שו״ת נוב״י תנינא יו״ד נב שדייק כן מרמ״א יו״ד קח, ה. וראה ש״ך שם כד. ערוה״ש כד. וכת״ש בנוב״י שכ״ה גם להצ״צ הקדמון מז, שהתיר רק בדרבנן כשאינו פגום. וכ״כ בשו״ת מהרם שיק יו״ד קמד. וכן בשו״ת מהר״י אסאד קעג, אפי׳ טועם ופולט.

וראה בדרכ״ת קח, צד בשם שו״ת שם משמעון א, והביאו גם בשו״ת לבו״מ א, ס, ללמד זכות על הסוחרים שנהגו להקל. אבל ה״ז לימוד זכות בעלמא. וראה גם בשו״ת דגל אפרים הובא בדרכ״ת קלב, י שאא״פ להחמיר להם שלא ישמעו, ומוטב שיהיו שוגגים. ושם גופא גתב שלענין דינא אינו מכריע נגד הנוב״י ופר״ח ומהרי״א.

וגם כל ההיתר רק באופן שמחייתם תלוי׳ בכך, ולא להרווחה בעלמא.

ועוד ועיקר, שהסתמך על שו״ת הרמ״א – הובאה במג״א שכח, ט – שהתיר סתם יינם לחושאיב״ס. ובתשו׳ הנ״ל גופא החמיר טובא, ורק לשכיב מרע וכו׳ התיר בדוחק, עייש״ה. וידוע שנשמט בכמה דפוסים, ראה נתיב חיים למג״א שם. וברמ״א גופא יו״ד קנה פסק לאיסור. וראה פמ״ג שכח במ״ז ו. וכ״פ אדה״ז בסי׳ שכח שהשמיט ד׳ המג״א. וראה שם טז. שם שמג, ה. ומפורש כן בקו״א תקז, ד. וכ״פ חכמ״א פח, ג.

(ואף שישנה שמועה בשם אדה״ז להקל כשו״ת הרמ״א, ראה המסע האחרון ע׳ 126 מכת״י, אין לסמוך על השמועות. ואדה״ז כתב הפכו. וגם הסיפור שם כולו מוקשה – ראה שם ע׳ 246.

וראה יד״י צט בפיה״א כב בסופו ובהשמטות לשם. וראה מזה בארוכה בדרכ״ת קנה, כג. והאריך מזה בנשמ״א כלל סט. ולמעשה קייל״ן להחמיר בסתם יינם כבשאר איסורים. וגם בהנאה – יש להחמיר לכתחילה. ועוד שבכ״מ שיי״נ חמיר משאר איסורי דרבנן – ראה מקו״ח קלד, ב. ועוד. ואף להרמ״א אין להתיר שחא במקום חולי).

ואף שמצינו לפעמים שבסתם יינם הקלו, ואין מדקדקין ביי״נ ותולין להקל, וגם סומכים על דעת יחיד (וראה גם בשו״ת הרמ״א שם) ואין איסורו ומור כ״כ (מג״א ואדה״ז שם), – היינו במקום ספק וכיו״ב, ואי״ז כלל בכ״ד. ובנדו״ד, אי״ז שייך. ובתשו׳ הרמ״א גופא כתב שחלילה להקל במידי אחריני, הביאו גם בלבו״מ שם.

והעיקר, שרוב הפוסקים חולקים ואוסרים הטעימה בסתם יינם. וגם בשו״ת זר״א ב, מ שנטה להקל למעשה לא סמך ע״ז לעשות מעשה. ודבריו הם לשי׳ שבאיסור דרבנן מותרת טעימה, וגם בזה לא קייל״ן הכי, ראה נוב״י שם. פמ״ג צח במ״ז א. ובאמת, כבר מצינו בזה, בפסקי ושו״ת מהר״ש מלובלין – בשו״ת הררי קדם בסופומ- בתשו׳ הגר״ש מרעמיסלא בן הג״ר פייוויש מקראקא שנדפס מכת״י סי׳ טו, שכתב על יסוד הסברא שבדרבנן מותר לטעום, ושיי״נ קיל בכמה ענינים בזה״ז, שאין למחות במי שנהג היתר. ומ״מ אין כאן הוראת היתר לעשות מעשה לכתחילה.

וראה שו״ת מנח״י ח, סח שהתיר רק לחושבאיב״ס, ורק ביי״ש הנעשה מסתם יינם ולא ביינם גופא, וג״ז רק טעימה בלשון ולפלוט. וראה עד״ז בבצה״ח דלקמן. וכבר העירו שכמעט ואא״פ שלא לבלוע וה״ז פס״ר.

ועוד כתב בשו״ת בצה״ח ד, קעג שבכוונתו ליהנות אסור גם בטעימה.

ולכאו׳ ילה״ר ממה שהתירו בי״ד להתרשתא לשתות יין תחילה, ראה ירו׳ קדושין ד, א, והובא בפירש״י קדושין סט, ב ד״ה תרחשתא, והיינו שהי׳ אנוס ע״פ המלכות (ולא משום כבוד מלכות), ומשמע דאל״ה אסור, אף שבפשטות בטעימה ופליטה סגי. ואולי מפני כבוד המלכות לא הי׳ פולט.

וצ״ע בדרישה יו״ד סוסי׳ קכג, אבל שם מיירי בשוגג בדרבנן, שבכלל א״צ כפרה, וקשה להוכיח לכאן. ועוד שעיקר כוונתו שאין עליו חטא של בליעת סתם יינם. וז״פ.

וראה בארוכה שו״ת זבח שלום בוחבוט א, י. וש״נ.

אבל להריח יש להתיר – ראה ש״ך קח, כו. ערוה״ש כד.

 

 

#15116