Taking Someone Else’s Tallis

 

Question:

1. The Alter Rebbe says (14;9) one can borrow a tallis without permission. The Aruch Hashulchan (14;12) says it is not allowed today when people put their tallis each in a private place. Does the Alter Rebbe agree with that point?

Some Poskim point out this heter does not apply nowadays when everyone has a talis koton, should we consider that chumra?

 

Answer:

1. Possibly.

In practice, there is not much of a difference, because the entire halacha is dependent on the assumption whether the individual minds or not. If it’s somewhat clear that the owner does not want people to use it, then everyone agrees that its forbidden to use. On the other hand, if we know for a fact he doesn’t mind, one may even take it out from their private locker.

2. No. People wore Talis Koton then as well, and nevertheless we are still performing a Mitzva when wearing Talis Gadol.

 

Sources:

א. כדברי ערוה״ש, כ״כ גם בכה״ח טז. ואינהו סתמא דמילתא מיירו שבכה״ג בד״כ מקפידים. וראה גם שו”ע אדה”ז הל’ שאלה ושכירות ס”ה. ומכיון שכן, הכל במקפיד ואינו מקפיד תלוי. אלא שבלא״ה יש לדון מצד גוף ההלכה, לפי שהמקום מיוחד לחבירו, וה״ז כביתו, וכשמוציא מבית הבעלים לביהכ״נ קייל״ן דלא ניחא לי׳ שיטלטלו חפציו במקום שאין מיוחדים לו. והה״נ במוציא מתיבת חבירו שבביהכ״נ. אלא שגם בזה, אם אכן אינו מקפיד הדר מילתא להתיר.

ב. כבר חקרוה אי אמרינן ניחא לי׳ לאיניש גם במצוה קיומית. אלא שכל עיקר מצות ציצית היא קיומית. וכבר העיר בזה בשלחן הטהור קאמארנא יד, בזר זהב א. ואין לנו מדברי השו״ע. אלא שכאן הנידון שלא רק שהיא קיומית, אלא שכבר קיים המצוה בט״ק והוא לתוספת הידור.

והנה, אף שכ״כ לחדש במקו״ח להחו״י יד, ד ד״ה מותר ליטול בסופו – סתימת כל הפוסקים  שלא הביאו כן מוכח שאינו. וגם בחו״י שם – טעמו רק דשמא האי גברא אין רוח חכמים נוחה בו וקפיד, הא לא״ה לית לן בה.

ונוסף להסברא שבפנים שכבר בימיהם לבשו ט״ק ושתיקת כל הפוסקים מוכיחה דלא ס״ל לחלק בהכי – מתוכו מוכח, שהרי להמג״א יד, ח ואדה״ז יא, אינו קונה הטלית וה״ז רק כטלית שאולה, שאם ירצה יברך. ומינה שגם בכגון דא התירו לו. וכ״כ להוכיח בהתעוררות תשובה א, ו.

ועכ״ז אינו דומה למצוה שכבר קיים, אלא שבכל טלית מקיים עוד מצוה. ומצינו בשו”ת מהרש”ם א, כט שהעלה שגם במצות דרבנן אמרינן הכי. וראה גם חזון נחום ב, א (בהערות לסי״ד) לגבי מצוה מן המובחר, והוכיח מד״ז גופא. וראה הערת בהמ״ח שם.

ולהעיר גם ממשנ”ב תקפו, ט שהביא ממט״א שרשאי לתקוע כל המאה קולות. אבל ל׳ אדה”ז בשו״ע שם ה: תקיעה של מצוה. וי״ל דאתא לאפוקי תקיעות של רשות.

וראה שו״ת אג״מ או״ח ב, קו להתיר לאשה ליטול ליטול לולב של אחר שלא מדעתו. וה״ר מציצית בשעת התפלה, שאינו חיוב גמור. ועכ״ז מותר ליטול טלית של חבירו.  וגם מדמה לה לתקיעת שאר הקולות כנ״ל. אלא ששם כתב שהטלית רק מנהג טוב. והרי בכל טלית מקיים עוד מצוה, שהרי כולם חייבים בציצית ומברך על כאו״א, כפס״ד השו״ע ח, יב, והוא מדברי  הרא״ש בהל׳ ציצית כ, לברך על ט״ג אחרי שלובש ט״ק דכל חד מצוה באנפי נפשה. וראה שו״ת התעוררות תשובה או״ח א בסו״ד. (אבל ראה מור וקציעה ח ד״ה ול״ד לתפילין. וכבר העיר בזה בלקט הקמח החדש יד, עד. וראה חתן סופר שער הגדילים  יד בסופו שלא הותר כלאים בבגד שני שלובש. אבל ראה קובץ הערות וואסערמאן יד).

ואף שבשו״ת האלף לך שלמה אה״ע פב כתב לאסור לאשה ליטול טלית  – יש לחלק בין הדבקים שכיון שלא נהגו בכך לא ניחא לי׳ לאיניש. ואף את״ל שאף בלולב ס״ל הכי, וכ״מ שם – עדיין יש לחלק.

 

 

#14893