Can a Child Eat Before Kiddush?
Question:
Should one encourage a child of 9 years old to avoid eating after Shkia (candle lighting)? What if the child did it three weeks in a row, does that make it problematic? How strongly should Mitzvos like these that entail not eating be encouraged for children?
Answer:
Children should not be encouraged at all to avoid eating before Kiddush, when it causes them affliction. Even if they were careful three times in a row not to eat before Kiddush, they may go back to eating before kiddush.
Many have the custom of training older kids not to eat before Kiddush when the wait is not long and they do not feel afflicted as a result.
Sources:
ראה מג״א רסט, א. שו״ע אדה״ז שם, ג. תעא, י. ובאו״א – שם שמג, ו-ז. וראה תרמ, ד. תרטז, ה. ולהעיר משו״ע אדה״ז קו, ג.
ואסור רק כשהוא בגדר עינוי, שזהו פי׳ ״לענותם״. וכ״ה בהגהות ברוך טעם למג״א רסט, א לחלק בין היכא שבמניעת אכילה יש עינוי לתינוק להיכא שא״צ בזה לתינוק. ובערוה״ש רסט, ה: כדי שלא יחלש לבו. וראה גם אדה״ז תעא, י. ושם: אם הם צריכים לכך. אבל קאי רק על ״להאכילם בידים״. ולהעיר שגם בשו״ע אדה״ז תרמ, ד החמיר בספי׳ חוץ לסוכה, וההיתר רק מפני שאינו אומר לו לאכול חוץ לסוכה, אף שהוא איסור התלוי בזמן – ראה פמ״ג ולבושי שרד ומחה״ש שנתקשו. ובהכרח שלא הותר כיון שאפשר בהיתר חוץ לסוכה.
ולהעיר, שלפי הנת׳ בסי׳ שמג באו״א [וראה שו״ת הצ״צ שעה״מ יג. תהל״ד שמג, ד. קצוה״ש קמז, בבדה״ש ז. הערות וביאורים בשו״ע אדה״ז (כולל צ״צ ירות״ו) ו ע׳ קסו], ההיתר הוא רק כשצריך לכך, דאף שנתפרש שם להדיא שהכוונה גם ״אם רוצה לאכול״, ובמנוה״ט שמג בקני המנורה ג שמותר גם כשאינו צורך התינוק אלא רצונו בכך כגון שתאב לשתות יין וליכא יין כשר, מ״מ אין ההיתר מרווח כ״כ, והוא רק מצד שהוא רביתי׳ דתינוק, עיי״ש דשאני מיניקה שאין נחשב צורך כלל לתינוק. ועוד שלהנת׳ שם הוא רק לסברת הי״א – דעת הרשב״א יבמות קיד, א – שיש לסמוך על דבריהן להקל בד״ס כשצריך לכך. אבל ראה קצוה״ש שם. [- מש״כ שם ״בבית אביו המחנכו לזה״ – היינו בשמיעת קידוש, ולא באיסור טעימה, כפשוט].
ולאידך, גם להטעם שהוא מחמת איסור התלוי בזמן, היינו רק בצריך לכך, כמפורש שם. וכ״כ בשו״ת מהרש״ג ב, נז. (אלא שיותר נראה שכ״כ בדרך קושיא בטעם ההיתר לספות קודם קידוש, שהסברא שהוא איסור התלוי בזמן מהני לן לענין יוכ״פ שלא לצערו, אבל לפני קידוש דליכא צער מ״ט שרי. ובעיקר דבריו לגבי יוכ״פ – ראה אצלנו בלוח ליוכ״פ).
ולפ״ז, בממתקים שאינם נצרכים לו אין להאכילו, ועכ״פ יש מצות חינוך. ויש מקילים. וראה הגהות יד אפרים רסט. חיי״א סו, י. שו״ת בן יהודא כד ד״ה ויש. אור לציון ב, מז, ו. וראה הנסמן בפסקי תשובות רסט, ב. ילקוט יוסף רעא, יז. ולהעיר מר״ד יום ב׳ דחה״פ תשל״ב: דער קינד טוט אמאל אן עבירה וכו׳ ער עסט פאר קידוש.
דין מנהג טוב ג״פ ל״ש בקטן שפחות מגיל מסל״א. וגם אם הוא כבר מסל״א – הרי אינו מנהג טוב, כיון שאסור לענותו. וגם הוא מנהג טעות וא״צ התרה.
#2768a