If I default on my credit card debt, or try to settle, because of financial difficulties, is that considered “a rasha borrows but does not repay”?, or does this only apply between Jews?

The prohibition of “a rasha borrows but does not repay” doesn’t apply to one who had all intention of paying but defaulted accidentally. Certainly, if one settles amicably with the lender, this doesn’t apply.

An extra consideration applies with credit card companies which take into account the possibility of defaulting and actually make their money that way.

Regarding a non-Jewish company, while it’s important to pay debts, this particular passuk doesn’t apply.

 

Sources:

ראה שו״ע אדה״ז הלואה ד. והנה, מש״כ אח״כ שבאנוס אינו חייב להשכיר א״ע אע״פ שנק׳ לוה רשע – צ״ע וחידוש גדול הוא, דאם הוא אנוס מדוע נק׳ רשע. וגם מריש דבריו מוכח שנק׳ רשע רק מצד שמאבדה שלא לצורך פרנסתו, משא״כ בהוציא לצורך. וכ״מ בפשטות ד׳ הרמב״ם מלוה ולוה א, ג, ושו״ע חו״מ צז, ג-ד. וראה בט״ז שם. וכן מוכח בר״י מיגאש ב״ב מד, במ(וראה שערי תורה וורשא א קונט׳ ט סצ״ב סק״ד, ע׳ קלג). וכן במהרי״ט ח״ג חו״מ ס. וכ״כ בערוה״ש חו״מ קז, ב. ונראה פשוט, שהך בבא שא״ח להשכיר א״ע מילתא חדתא היא, ואינו נדרש לפניו כ״א שלפני פניו, וקאי במי שמאבדה שלא לצורך. וכ״כ בקובץ העו״ב ראה תשע״ב. ועוי״ל דאדה״ז מיירי שיכול להשכיר א״ע לפרוע חובותיו, וכ״ה בפת״ח הלואה ב, סקכ״ו. שו״ת ויען דוד ז חו״מ עב סקד ד״ה ולפי
כשמוחל המלוה אינו בכלל רשע, כפשוט. ומש״כ ביראים שבשמיטה עדיין חייב לפרוע והפנק׳ לוה רשע – הו״ע אחר, שאין כאן מחילה. וגם בזה חזר בו. וראה זכרון סופרים תהלים לז, כא ע״ד הדרוש שלכן הצדיק חונן ונותן ומוחל בכדי שהרשע לא יבא לידי עבירה. ומ״מ באינו יודע שמחל נק׳ רשע – ראה פלא יועץ ערך הלואה והוא ע״פ ילקוט עה״פ. וראה מצו״ד שם – וכן בלוה מלכתחילה ע״מ שלא לשלם
בנוגע לב״נ – הרי הפקעת הלואתו מותרת. ופשוט של״ש לוה רשע. וכ״כ שו״ת זכר יהודא מ בתחילתו. מאזנים למשפט חו״מ לז סק״ט. שערי יושר ש״ה פ״ה שיש חיוב גמור מצד משפטי ממון אבל ליכא איסורא דלוה רשע. וראה צוואת בעל יסוש״ה סי״ט שמשמע שי״ב גדר לוה רשע. וכ״כ החבי״ף בספרו תוכחת חיים פ׳ ויקרא ד״ה ומזה אתה תבין (ע׳ כג). והוא ע״ד המוסר