I put my Tehillim on top of my Siddur. Where do I put my Chayenu, a weekly publication which contains the weekly Chumash? On top of my Tehillim or under my Siddur?

 

The Chayenu publication should be on the bottom of all.

 

Sources:

בשו״ת וישמע משה רכג, שבחוברת עם פרשה אחת [כשי״ב פ״ה תיבות לפחות – ראה שו״ע אדה״ז שלד, טו] יש קדושת חומש לכ״ד, וגם לעניננו.

אבל ראה שם בסופו, שיש מי שמפקפק בדבר. וכ״כ בשו״ת שבט הקהתי ו, שסה.

וילה״ע, שבכמה פרטים מצינו שחומש שלם עדיף מפרשה אחת או דנים, שע״פ דין אין לכתוב פרשה אחת כלל, ורק חומש    בפ״ע, ולא התירו רק משום עת לעשות, ראה השקו״ט בנו״כ השו״ע יו״ד רפג, ב.  וגם לענין שבועה בנק״ח מצינו שעדיף חומש מתפילין ומנ״ך – ראה ריטב״א שבועות לח, ב. ולהעיר משו״ת הרמב״ם בלאו סג. שו״ת מהר״י וייל קעא. חיים שאל ב, לח, כג. חת״ס ב יו״ד ט. וראה סמ״ע חו״מ פז, מ. ט״ז שם טו ד״ה דס״ת. ש״ך שם מב. מח״ב דלקמן. כן להעיר מב״י או״ח לב, שהוכיח שקדושת ס״ת עדיף מתפילין, מזה שבס״ת צריך מחיצה לשמש מטתו, ובתפילין סגי בכבת״כ. והנה, בחומשים ג״כ צריך מחיצה – ראה שו״ע או״ח רמ, ו. אלא, דהתם קאי בחומש העשוי בגלילה. ועכ״ז, עדיף מתפילין העשוי בקלף. ומד׳ הב״י מוכח להדיא שאין הטעם לפי שפרשיות התפילין מכוסים.  וה״ט שחומש שלם עדיף מפרשה אחת. וראה במשנ״ב כג, וכח לענין שאר ספרים בגלילה. אבל ראה כה״ח שם מט. ועוד זאת, שבב״י דם נסתפק שמא גם באינו עדוי בגילה שוה חומש לס״ת. וראה בתוס׳ ר׳״י (החסיד) שירליאון ברכות כו,אב ד״ה ס״ת, שכבר עלו ונסתפקו, ולמעשה הכריעו שא״צ להחמיר. (ובשו״ע יו״ד רפב, ח – עכצ״ל דמיירי כשאינו בגלילה). ומ״מ, מוכח מינה דעדיף חומש מצ״ע מתפילין, ומינה נשמע לעניננו. וראה גם שו״ת מחנה יהודה פיקהולץ לח, שהוכיח מהנ״ל, שמגילת אסתר חמירא ממזוזה. ועצ״ע, אם עיקר ד״ז שלא להניח ע״ג חומש תלוי בגוף הקדושה, או שהוא רק מצד מעלתו שנאמר מפי הגבורה, וכל פרשה שבתורה בכלל. ומצאתי דאתי לידי משמע, בקרית ספר להמאירי  מ״ד ח״א (במהדו״ח – ע צט), שנראה מדבריו שהכל תלוי בגדרי הקדושה. וכ״ה בפשטות.  ומתו״ד איכא למשמע קצת, שבפרשיות לא קאי האי דינא. (וראה ביהב״ח מגילה כז, א. ולהעיר גם מל׳ הירושלמי מגילה ג, א. וראה השקו״ט במג״א או״ח קנג, ב. ובנו״כ שם. ועוד). ועוד  מצאנו ראינו בחי׳ חת״ס ב״ב יג, ב ד״ה תורה, שכתב שם במעלת תורה על נ״ך בנוגע לעניננו, לפי שמקיים בו מ״ע של כתיבת ס״ת, וגם שראוי לקרות בציבור. ומסתבר לומר לפי דבריו, שמזה נגרר גם כשאינו עשוי בגלילה. ולפ״ז, ה״ז שייך רק בחומש שלם, שלולא הטעם דכבוד הציבור אפשר לקרות בו משא״כ בפרשיות גרידא. והרי סומכין ע״ז בשעהד״ח לכמה דעות לענין טעות בחומש אחר. אבל בחת״ס שם, כתב באו״א, שבחומש ראוי להשלים לס״ת שלם. וראה שו״ת חת״ס יו״ד רעט. ואולי תליא בפלוגתא אי חומש י״ב קדושת ס״ת. ואכ״מ.

 ועוד חזי לאצטרופי, השי׳ שבלא השתמשו בו עדיין אי״ב קדושה (אלא שבחומש יש גם אזכרות. ועוד, שאין הכרח לתלות ד״ז בדיני קדושה. ולאידך, לא מסתבר להניח דבר שאי׳ב קדושה ע״ג דבר שי״ב קדושה. וראה אהל יעקב סקוצילס כבוד ס״ת ח,  יח. מציון תצא תורה (עם הערות – להנ״ל) תקעח ואילך).

וילה״ע מדוגמתו (אף שאינו דומה) – הסברא שבשעת הלימוד בספר, מותר להניחו על ספר הקדוש הימנו, ראה קובץ העו״ב תתרמ (ושם מיישב עפ״ז מעשה רב כמ״פ בהנחת סידורו ע״ג החומש, אף שכמ״פ הוריד חומשים מע״ג סידורים, כדלקמן). וטובא יש לחלק. (ועל עיקר דבריו – ילה״ע מס״ח תתקט, שמותר להניח תושבע״פ ע״ג תושב״כ לשמור אותו מאבק. וגם בזה יש לחלק. ולהעיר ממעשה רב בכל ש״ק, בכניסה לתפלה, הסידור ע״ג החומש ומתחתיהם התהלים. ואולי ג״ז כבשעת הלימוד דמי, שהוא לצורך – ועל סדר – השימוש בהם. וילע״ע בכ״ז).

ועוד אמינא איכא בגווה, שהחוברת עיקר תשמישו דרך עראי, שכרגיל מכניסים אותו בגניזה (וסמכו להקל להביאם לידי גניזה, גם כשעומד ביפיו ולא בלה, דאדעתא דהכי נעשה מתחילתו. וראה גנזי הקודש ח, ב). וקילא קדושתו מספרים המיועדים למען יעמדו ימים רבים.

וכמדומה, אם אין זכרוני כוזב בי, שכן מעשה רב, בהנהגת כ״ק אד״ש, להוריד החומשים של פרשת השבוע מספרי קודש.

ועוד שקו״ט בקדושת סידור בכלל לענין זה (והרי י״ב פסוקי תורה, בפ׳ הקרבנות, שמע ועוד, נוסף לקריה״ת לימות החול), אם דינו כחומש, נ״ך או  תושבע״פ – ראה מחזיק ברכה כה, יב. שו״ת אור נעלם א. (ולא נחית שם לזה שי״ב גם פסוקי תורה. ולכאו׳ מיירי מסידור של קינות מזמורים תחינות ופיוטים וכה״ג, עיי״ש). שו״ת רבבות אפרים א או״ח קיט. שבט הקהתי ב, רצט. בית יחזקאל צוריאל א ע׳ שמה. גנזי הקודש ג, ל. אהל יעקב שם י ואילך. הגרשז״א בקובץ מבקשי תורה ד, יט, רלה, ג. ומעשה רב ראינו כמ״פ שהוריד שאר ספרים מהסידור. ולאידך גם סידור מעל החומש (זולת בסידור שלו עצמו כמ״פ, וכנ״ל. וראה משבחי רבי ע׳ 37. ודבריו נסתרים מהמציאות, שבכל סידור יש פסוקי תורה – פרשיות הקרבנות. וגם שנהג כן גם  בסידורים שיש בהם קריה״ת). וכ״ה בשיחת ש״פ ראה תש״מ. והיינו, שקדושתו כקדושת נ״ך.

 

 

#2332
#5621