Pareve soup was cooked in Fleishig pot, not Ben Yomo….

The soup was served hot in a fine bone Fleishig china and metal spoon.

Accidentally half a teaspoon amount of butter on a plastic fork was placed in the liquid of the soup for a moment and removed right away.

Can expensive bowl and metal spoon be used going forward?

Answer:

The spoon must be kashered.

Regarding the bowl (that is not able to be Kashered), you may be lenient and continue using it. Nonetheless, it would be best as an extra measure to do “Hagolo” on the china bowl 3 times to satisfy various stringent opinions.

 

Sources:

.באי אפשר בהגעלה ובמקום הפסד מרובה – יש להקל .כבט״ז ש״ך קה. וראה מנ״י הובא בחי׳ רעק״א שם

.ובלא״ה ילה״ע שבכ״מ נקט הש״ך להקל בכ״ש. ולא רמז כלל למש״כ בסי׳ קה להחמיר. ובמק״א הארכנו

.ויש לצרף דעת החמודי דניאל הובא בפת״ש קה, ח שבלא שהה אין בליעה. וראה ערוה״ש שם מג. אבל להעיר משו״ע אדה״ז תנב, ד

.ועוד יתכן שהבליעה פחות מששים

וחזי לאצטרופי דעת המנ״י פה, סד בשם שו”ת נחלת יעקב (כג-כה), בהפ״מ להתיר בכ״ח שאינם ב״י (אלא דלא קייל״ן הכי – ראה פמ״ג קג בשפ״ד יז. חכמת אדם נה, ז). וכש״כ בכ״ש

.עוד ילה״ע, שבספק אם אין היס״ב בלא״ה יש להקל בכ״ש

.ומעיקרא קס״ד, שיש לצרף שהמצקת ככ״ש. אלא שאינו מספיק, כיון שבד״כ שהה בכ״ר, ודינו ככ״ר

.[בדא״ג יש להעיר ממש״כ בדרכי תשובה קה, עא משו״ת בית יצחק יו״ד א, קה סק״ה ואילך דלא אמרינן תתאה גבר כשמחזיקו בידו. וצ״ע]

אמנם, יש להורות לו לעשות הגעלה ג״פ, ע״פ טור יורה דעה קכא בשם בעה״ט. שו״ע יו״ד סוסי׳ קיג. דרכ״ת קכא, עד. ובזכרוני שבכ״מ כתבו להקל בכ״ש בצירוף שיטת בעה״ט. וכמדומה יש מזה בהר צבי בנוגע לצלחות חמץ בשעת הדחק. וימחול נא לעיין בפסקי תשובות תנא – ואינו תחת ידי כעת – המציין לכמה פוסקים

.ואף שבש״ך קה, ה ל״כ כן – יל״פ בכוונתו שיש לאסור הכלי כשאין הפסד – היינו ללא הגעלה או קליפה

ואף שלכאו׳ דוחק לפרש כן, וכל כי האי הו”ל להפוסקים למימר הכי, ומסתימתם משמע דאינו כן, ולהעיר שבמקום הפסד שהתיר הש”ך לא כתב דמ”מ יש לעשות הגעלה ג”פ [אבל להעיר מסי’ ק”ב ש”ך סק”ח אם הגעלה הוא הפסד מרובה] – לפענ״ד שפיר אפ״ל בכוונת הש״ך שהגעלה ג״פ מועלת, ולא נחית לזה – כיון שא״צ לזה שהרי אפשר לקלוף. (אבל להעיר מסי’ צ”א ש”ך סקי”ח דבכלי חרס לא שייך קליפה שיפסיד הכלי (וראה שם בהגר”א סקט”ו

ובסגנון אחר, שבכל מקום שנאמר שהכלי הוא אסור לא נאמר דאפשר להכשירו – שאין זה מקומו וכו׳, כמו”כ נאמר הכי בש”ך דבמקום שאין הפסד אוסר הכלי, ובנוגע הכשר כלי חרס תעיין בהל’ הכשר כלים אם אפשר בהגעלה. וילע”ע

ולגופו של דבר, מצאנו ראינו שלא בכל ענין מצרפים שיטת בעה”ט להקל (ואע”פ שבנדו״ד מיקל הש”ך במקום הפסד). ו ראה באג”מ יו”ד ח”ב סי’ מ”ו שצירף בעה”ט רק אחרי י”ב חודש בכלי שני בהפסד מרובה, ע”ש. וכ”ה בעוד כ”מ באג”מ. אלא, ש באג״מ שם כמעט לא נחית שם לסוגיא דכ״ש. ורק בסו״ד כתב שרוב תשמישו בכלי שני וספק עירוי

.ומ״מ לעניננו אין נפק״מ בכ״ז, שהכוונה רק לתוספת חומרא, להחמיר כבעה”ט – להצריכו הגעלה ג”פ במקום שבלאה”כ היינו מתירים