Article: Height of Menorah

 

When it says that the Menorah is supposed be lit between 3 and 10 Tefachim from the ground, does this refer to the height of the stool that the Menorah stands on, or the lights of the Menorah?

 

The Chanukah Menorah should be placed on a surface that is higher than three Tefachim (approximately ten inches) off the ground, since lower than three Tefachim is Halachically considered as if it’s on the ground.

L’chatchilah (preferably), it should be placed lower than ten Tefachim (approximately 31 inches) from the ground because of the Mitzvah of Pirsumei Nisa (publicizing the miracle). At that height it’s obvious that it was lit specifically for Chanukah, and not for illumination which is usually placed higher. The menorah may certainly not be placed higher than twenty Amah (approximately thirty feet), as at that height the menorah is considered to be out of the range of vision for most people; one is not Yotzei (fulfilled their obligation) if the menorah is placed that high.

There is a difference of opinion among Poskim whether the above specifications refer to the body of the menorah or to the flames—particularly when the body of the menorah is too large to fit into the ideal seven-Tefach space (three Tefachim above the ground and lower than ten Tefachim).

Many Poskim say that the requirement that the menorah be placed lower than twenty Amah refers to the flames. Similarly, the flames should be above three Tefachim, whereas the menorah may be placed on the floor, if necessary, and in case one is concerned that it’s a Bizayon (disrespectful) to put the menorah on the floor, they can simply put a tray under it.

Regarding the requirement that the menorah be placed lower than ten Tefachim, many Poskim say that it’s sufficient if part of the body of the menorah is below ten Tefachim, even if the flames are above ten Tefachim. This is even less of a problem nowadays, when we light indoors and the Pirsumei Nisa is for family members only, who are well aware that the menorah is being lit for the Mitzvah.

If there is a concern that placing the menorah close to the floor would allow children to tamper with it, the entire menorah may be placed above ten Tefachim.

 

Sources:

למע׳ מג״ט: מקורו בראשונים, ראה מרדכי שבת סרס״ח. טור וב״י או״ח סתרע״א בשם מהר״ם מרוטנבורג. והטעם, לפי שכל פחות מג׳ ה״ה כארעא סמיכתא – כ״ה בב״י. ובב״ח שאינו ניכר שבעה״ב הניחו שם. ובלבוש ס״ו הוסיף שאין הבריות משגיחין עליו וליכא פרסו״נ. וראה גם במחה״ש למג״א סק״ו.

ונחלקו הפוסקים אם יצא בדיעבד – ראה פר״ח, הובא בפמ״ג בא״א סק״ו שיצא. ובקיצור שו״ע סקל״ט סי״ג שלא יצא. וכ״מ קצת מד׳ הלבוש דלעיל. ובאמת, כ״מ כבר בל׳ הכלבו סמ״ד ואר״ח הל׳ חנוכה ס״ג.

אם אזלינן בתר השלהבת או גוף המנורה (הנרות) – שקו״ט בזה בכ״מ. ולכאו׳ תלוי בטעמים הנ״ל. וראה שו״ת מנחת יצחק ח״ו סס״ה סק״ב. קנין תורה ח״א סקל״א סק״ב. להורות נתן ח״ד סס״ג סק״ח. שו״ת ויען יוסף ח״ג סת״א סק״ג. וידוע שכך נהגו אצל כמה צדיקים במנורה גבוהה ע״ג הרצפה. ומהם, שהמנורה היתה נתונה בטס על הרצפה. ובס׳ המנהגים ע׳ 70: מעמידים המנורה על כסא. ומשמע שהקפידו שגם גוף המנורה לא יהא על הרצפה (ללא הפסק), אא״כ נפרש שהכוונה להוציא מהסברא לדבק הנרות לכותל או לתלות המנורה (כבסידור אדה״ז שהוא ״המנהג הנכון״, אלא דקאי עמש”כ שם “בעובי המזוזה בחלל הפתח״). ולהעיר מס׳ ליובאוויטש וחיילי׳ ע׳ 51.

למטה מי״ט: הטעם משום פרסו״נ, שדבר העשוי לאור אין דרך להניחו כ״כ למטה כמבואר בראשונים – ראה ברא״ש שבת פ״ב ס״ה. ועד״ז ברא״ש ב״ק פ״ו סי״ח. וכ״כ ברי״ו נ״ט ח״א. ובריטב״א שבת כא, ב – בכדי שיהא הוא ונרות ברשות אחת, שלמע׳ מי״ט ה״ז כרשות אחרת. וראה גם באו״א קצת, בשיטה להר״ן שם בשם הרא״ה והרשב״א.

ואי סגי שגוף הנר למטה מעשרה – ראה במקו״ח בקיצור הלכות ס״ו שלמדקדקים גם ראשי הנרות למטה מיו״ד. (ויתכן שכוונתו למדקדקים בכללות הדין דלמטה מי״ט, שהרי אינו מעכב, ולכמה פוסקים א״צ ליזהר בזה). וכ״כ בכה״ח סקנ״ב עפ״ד הפמ״ג דלקמן (בנוגע לכ׳ אמה), שצ׳ שהלהב יהא למטה מיו״ד. וראה גם ערוה״ש סוסכ״ב. (אבל שם משמע דמיירי באופן שהפמוט גבוה יותר מהשלהבת). שו״ת דעת כהן סל״ב, עיי״ש ע״ד מנהג כמה גדולים וטובים שהקפידו על כך. וראה מנח״י שם. להורות נתן שם. ועוד.

אבל בלקט יושר הל׳ חנוכה שאם תחתון של הנר תוך יו״ד סגי. וידוע שכן הי׳ אצל כו״כ צדיקים במנורות הגבוהות (והיינו, לא רק הנר עצמו כ״א המנורה). ולהעיר מל׳ יסוש״ה: לקבוע המנורה למטה מי״ט מהקרקע ולמע׳ מג״ט. ויתכן שכוונתו על השלהבת. ובפע״ח שער החנוכה: שיכוון האדם כשמוריד ידו להדליק. ויל״ע.

ובזמנינו שהרגילו להניחה בפנים – ריטב״א שבת כא, ב ד״ה ודחינן. מרדכי שבת סרס״ו. ועפ״ז – בא״ר סתרע״א סקי״א. אבל ראה בב״י בדעת הטור. וראה משנ״ב סקכ״ז. ועוד. וילה״ע, שבזמנינו שמדליקין במנורה מיוחדת לחנוכה וגם יש אור חשמל בבית, הרי בלא״ה ניכר שהדליקו למצוה.

למע׳ מכ׳ אמה: לא שלטא בה עינא וליכא פרסו״נ (רש״י שבת כב, א ד״ה פסולה) שאינו ניכר (רמב״ם חנוכה פג ה״ז). וגם כשמדליקים בפנים – ראה טור וב״י סתרע״א, ודלא כדעת רבינו יואל הלוי – הובא בטור ועוד.

ואפי׳ אם גוף הנר למטה מכ׳ – מקו״ח קיצור הלכות ס״ו. פמ״ג שם במ״ז סק״ה, הובא במשנ״ב שם בשעה״צ סקל״ג. וכ״ה בחי׳ מהרצ״א (מכת״י) עהרמב״ם חנוכה פ״א ה״ו. אבל ראה בחכמת שלמה שם.

 

 

From Halacha2Go Archives
#467