Article: Drawing a Raffle on Shabbos

 

One may not draw lots on Shabbos or Yom Tov since it can lead to weighing or writing, and because it is similar to mikach u’mimkar, buying and selling.

The following forms of drawing lots are not permitted on Shabbos:

If several people own an item jointly, be it food or another commodity, they may not distribute it using a goral, a raffle; nor is drawing a raffle to pick the winner of a prize at a mesibas Shabbos or a chevras Tehillim, permitted.

However, if the raffle is not for awarding a prize, but to honor someone with doing a mitzvah, such as davening at the amud or getting an aliya, such a raffle may be drawn on Shabbos. Nonetheless, some poskim allow this only when opening a book at random to select a winner, but not when using a normal raffle system with raffle tickets.

In case a father wishes to divide items in his possession among his children, he may do so by drawing lots provided that all the portions are equal in value and volume. If the portions are not equal, then even though all the items are his, nonetheless he may not do it, dilma osee l’misrach, so that one should not get used to drawing lots.

According to many poskim, drawing lots is forbidden during the week as well as it might be considered a form of gambling.

 

Sources:

בנוגע ליו״ט – שו״ע אדה״ז סתקי״ז ס״ח. ואין להוכיח מכאן דלא כמג״א סשכ״ב סק״ט שה״ה ע״ד לשון הרמ״א בס״ג. ובפרט שהוסיף ״ע״ש״. וראה עד״ז במענה שנדפס בקונט׳ ישמח ישראל חוברת כה ע׳ ט.

בטעם האיסור – טושו״ע או״ח סשכ״ב ס״ו (מדה ומשקל כבגמ׳ שבת קמט, א). רמב״ם שבת פכ״ג הי״ז (מו״מ. וע״ע ברש״ש שם. ולהעיר מסשל״ח ס״ה (ובשו״ע אדה״ז: ס״ו). ובהכרח לחלק). לבוש (שמא יכתוב. ועיי״ש בנו״כ. והרי גם מו״מ הוא משום שמא יכתוב. ובפרט בפתקאות – ראה ס׳ החיים דלקמן).

חברת תהילים – לדעה קמייתא דלקמן, גם בב״ב אסור. ופשוט שכ״ה גם במפיס מנה אחת, וכדמוכח מד׳ המג״א לענין קדיש וכו׳. וגם לדעת הי״א – כיון שמקפידים. ואי״ז כבאב שהכל שלו, לפי שהשתתפו בהוצאות ע״י לימודם וכו׳. ועייג״כ תוס״ש ובה״ל כאן שדוקא בב״ב. וראה שו״ת שבה״ל ח״ט סע״ח. ומש״כ בשש״כ סט״ז סמ״ה ע״פ המשנ״ב סקכ״ד להתיר משום מצוה – אינו, דה״ט התם משום שאינו לחלק איזה דבר ולא משום מצוה, והרי בסקכ״ה כ׳ להדיא כבמג״א שם דגם במצוה אסור (אמנם, בשבו״י דלקמן ר״ל דלא כהמג״א להתיר בחפץ של מצוה. אבל המשנ״ב לא פסק כוותי׳. ועוד, שאין הנדון דומה, דמיירי התם בחפץ של מצוה, ולא בהגרלת ד״א עבור צרכי מצוה).

הגרלה לכיבודים – מג״א סוסי׳ הנ״ל. ובמשנ״ב סקכ״ד הביא מס׳ נזה״ק (ולכאו׳ צ״ל נזר ישראל – עיי״ש סמ״ד סקכ״ח. וכ״כ בקצוה״ש דלקמן) ממ׳ השבו״י רק מתוך הספר. אבל בקצוה״ש סקמ״ו סק״ע תמה דל״מ כן בשו״ת שבו״י ח״ג סכ״ד. ומ״מ, כ״ה בס׳ החיים, הביאו המשנ״ב (ובקצוה״ש שם כ׳ שאינו תח״י). וגם העתיקו כן בכה״ח ובערוה״ש. ומ״מ, סו״ס בדרבנן מקום להקל, כמ״ש בקצוה״ש.

בנוגע לב״ב – ב׳ דעות בזה בשו״ע או״ח שם ובנו״כ שם. ובב״ח (בד״ה המחלק) להחמיר משום חומרא דשבת. [ואף שבתהל״ד סקי״א ובקצוה״ש שם סקס״ז הק׳ שה״ז משום קוביא ולא משום שבת (ואולי ז״כ הא״ר שאינו מוכרח) – י״ל עפמ״ש במהרי״ל הובא בד״מ, עיי״ש (ובהגהות מקור חיים עהשו״ע נתקשה בזה) דמוכח שבשבת חמור טפי שה״ז (גם) משום מו״מ. וראה ג״כ בל׳ המשנ״ב סקכ״ב]. ובלא״ה קיי״ל כסתם. וכ״כ בתהל״ד סקי״א ובכה״ח סופר סקי״א. ושו״מ כן בפני דוד להחיד״א להפטורת יום אדר״ה. וע״ע במשנ״ב שם. ועוד שגם בחול אסור להכרעת אדה״ז, כדלקמן.

שוים בחשיבותם – ראה במאירי שבת שם.

בחול – דעה ראשונה בשו״ע. ובמג״א סשכ״ב סק״ח: קצת איסור. ועי׳ בפמ״ג בא״א ובמחה״ש ובמשנ״ב. וכ״מ קצת בחי׳ הצ״צ פ״ג סנהדרין כד, ב. אבל מל׳ אדה״ז הל׳ גניבה וגזילה סל״א מ׳ שפי׳ באו״א. ולהעיר גם ממאירי שבת שם. וצע״ג בקצוה״ש דלקמן שלא העיר כלל מד׳ אדה״ז.

 

 

From Halacha2Go Archives
#227


Add Comment

Your Email address will not be published