תרגום של ׳ארם נהריים׳

 

הערות לגליון כתרגומו פ׳ חיי שרה תשפ״ו:

במה שכתבו בנוגע לתרגום אונקלוס שפי׳ ארם נהריים ״דעל נהר פרת״ –

הנה, גם בפירש״י (המיוחס אליו) דה״א יט, ו כתב שיושבת על נהר פרת.

והנה בל׳ ״בין שתי נהרות״ – בכלל, בכ״מ בתורה הנהר מכוון לפרת, כבבלק כב, ה. יהושע כד, ב ובתרגום שם ושם. וראה אדרת אליהו בלק שם. ולשון בין הנהרות (עירובין יט, א. קדושין עב, א. ירושלמי יבמות א, ו, אם נאמר שהכוונה לארם נהריים. ואכ״מ) בה״א הידיעה משמע שהכוונה לנהרות הידועות מכבר. ולא אמנה ופרפר. כן להעיר מל׳ המדרש שוח״ט א: דוד קרע את הנהרות.

ולהעיר, שבערוך ערך מספוטמיא, שפי׳ מסוס תוך ופי׳ פוטמוס – נהר. והיינו תוך הנהר, שאברהם בא ממקום שבתוך הנהר. ועד״ז בב״ר ל, י. והובא בשו״ת חוט השני סוסי׳ לה.

ושם פירש דהיינו שיושבת בין חידקל ופרת. ונקט התרגום ״דעל פרת״ לחלק בין ארם זה לארם דמשק וארם צובה שאינן על נהר פרת. ולא הזכיר חדקל שדרך התרגום לתרגם המשמעות ולא פי׳ המלות. עכ״ד.

ונראה בכוונתו שהתרגום נקט פרת שהוא העיקר. ואכתי צ״ע מה טעם הוזקק לשנות מתרגומו הפשוט, ולהבהיר איזה עיקר.

ולפי פשוטו אפשר שבאונקלוס נקט שארם יושבת ליד אחד משתי הנהרות הידועות, ולא בין שתיהן.

ועוי״ל, שהוא כעין שם דבר בלשון רבים כמו כמטחוי קשת, ראה אונקלוס שם. וכן תירגם תבואות עללתא בלשון יחיד (אלא שיש שניקדו עללתא, הלמדי״ן בשב״א, וה״ז לשון רבים). ולפעמים תירגם מצות פטירא ולא פטיריא. וכהנה רבות.

ומצינו בשם מחנים שכתב ברמב״ן ס״פ ויצא, שהכוונה למחנה אחד והדרך בשמות להשתמש בלשון רבים על דבר יחיד.

וכן י״ל כאן, ובפרט שאין מדרך התרגום לפרש טעם שמות מקומות, שפירוש המלות ארם נהרים הוא ארם שליד נהר פרת. והטעם שנקרא כך, לפי שהוא עיר השייכת וסמוכה לענין של נהרות. ולא בהכרח שיש שם ב׳ נהרות.

 

 

#47056