האם חתן מברך שהחיינו על הטלית גדול?
שאלה:
האם חתן מברך שהחיינו על הטלית גדול?
גם למנהג שלא לברך על בגדים חדשים, כאן הוא גם מצוה. שמעתי שהרבי אמר אמר לברך על הטלית. ומי שמברך, מתי מברך?
מענה:
למעשה, אין המנהג לברך שהחיינו.
ולהנוהגים לברך – מברך בשעת הקני׳. ואם אינה ראוי׳ ללבישה, בשעת הטלת ציצית. ואם לא בירך – מברך בשעת הלבישה קודם ברכת להתעטף.
מקורות:
אין לברך שהחיינו מחמת המצוה (כפסק המג״א ואדה״ז או״ח כב). [והרי המצוה מקיים בכל יום בטלית קטן, ואין כאן חידוש בהמצוה. ואדרבה, המצוה כאן היא סברא לשלילת הברכה, שמצות לאו ליהנות. וראה לקמן].
ומחמת לבישת בגדים חדשים – אין מנהגנו בדרך כלל לברך (ראה אצלנו 4021).
והנה, יש שר״ל שלמסקנת אדה״ז בסדר ברה״נ יב, ה (דלא כבלוח יא, כא) שאין לברך על ספרים חדשים, אף שהם כלים חדשים (ראה אצלנו בארוכה 15561 במנהג שלא לברך על כלים) – הה״נ בטלית חדשה שאין לברך דמצוות לאו ליהנות. אבל בפשטות, ה״ט שלא לברך על ספרים לפי שבסדר ברה״נ נקט שאין לברך על כלי תשמישו כלל. (ולגבי מצוות לאו ליהנות – נשאר בסדר ברה״נ כבלוח שם שאינו שייך בספרים. ויתר על כן, מצינו בקיצור שו״ע נט, ח לברך על טלית, אף שבספרים כתב שם יא שלא לברך משום מללה״נ. ועכצ״ל, שבטלית עיקרו בגד גם לפני גדר המצוה. אמנם, והמציאות היא שבימינו לובשים הטלית רק למצוה ואין כאן הנאת לבישה).
להשמועה מרבינו – ראה בכפ״ח גל׳ 500, ובכ״מ, מהריל״ג בשם אדמו״ר מוהריי״צ (שענה לרבינו על שאלתו לפני חתונתו, ורבינו סיפר מזה בשש״פ תש״ט) שאין מברכים.
ובליקוט מענות מרבינו שרשם הרחמ״א ע״ה חדקוב – בתשורה עטרת זקנים תשס״א ע׳ 54 (והוא להריל״ג ביום חתונתו י״ד אלול תשי״ד. ונדפס גם בליקוט מענות קודש תשי״ד): לא ראיתי נוהגין כן. ולכל היותר יכול לצרף לאכילת פרי חדש, אבל לא בלא זה.
ובכפ״ח שם, מפי השמועה מהריל״ג, שלמי ששאל (ר׳ גרשון ע״ה חאנאוויטש) ענה רבינו – ״כיון שכבר שאלת תברך און האב מיר אויך אין זינען״. ובנוסח אחר, בתשורה טורין שיינער כ״ג אד״ר תשע״ו: מכיון שאתה ששואל סימן שאצלך הוא דבר חביב ועל דבר חביב אתה יכול לברך שהחיינו. אצל חתונתי לא עשיתי כי הרבי לא הורה לי. תעשה שהחיינו ותוציא גם אותי. ע״כ. ובנוסח הנ״ל שמעתי מבנו של בעל המעשה ששמע מאביו. והרי ידוע הכלל שעונים כפי מה ששואלים. ואכ״מ.
ורשום אצלי שביומן הריל״ג שבכפ״ח 1122 ע׳ 34 יש גם מזה. ואינו תח״י.
#37747