If a non-Jew asks for a bible, am I allowed to give him a Chumash? If yes, can I give him one with commentary?

 

You should not give him one, even without commentary, unless there is a concern of Eiva, animosity.

 

Sources:

הנה י״א שבכלל איסור מסירת ד״ת לגוי (חגיגה יג, א) גם ליתן להם ספרים בכתב – ראה יד אליהו אליהו לובלין מח. לקט הקמח יו״ד נידוי וחרם ע׳ קז. יד אלעזר עו. חי׳ הגר״א גוטמאכער חגיגה יג, א. וכ״מ בשו״ת יהודה יעלה א, ד. וראה שו״ת מהר״ץ חיות לב ד״ה ובחפשי. ולדבריהם גם כשאין חשש שילמוד הימנו משמע דאסור מצד גוף המסירה.

אבל בברכ״י יו״ד רמו בשיו״ב ה וכן בשו״ת לב חיים פלאגי ג, מד נקטו דליכא איסור במסירה בכתב מצ״ע. וכ״נ מדברי כל הפוסקים בדיני מסירת ס״ת ותפלין ומזוזה ומכירתם לגוי. וכן מוכח בשו״ת מהרי״ל החדשות קכג, א ואילך.

והנה גם להמחמירים – במקום איבה שפיר אפשר להתיר (שאף את״ל שהאיסור ללמד תורה מצד מורשה קהלת יעקב הוא דאורייתא – הא דמשפטים בל ידעום לרוה״פ הוא רק דרבנן. ואכ״מ), וכבמסירת מזוזה לגוי – ראה יד אליהו ויד אלעזר שם – וכגון כשמוכר לכולם ולא לגוי – ראה שו״ת מנחת שי פב הובא בשד״ח כללים מערכת הא׳ קיג. ובעניננו – שו״ת אמרי יושר ב, קטו. שבט הקהתי ה, רמו.

ועיקר החשש לא מחמת גוף המסירה אלא מצד לפנ״ע ומסייע שיבואו ללמוד בהם, נוסף על חשש בזיון – ראה יד אליהו ויד אלעזר שם. שד״ח דברי חכמים קלה. וראה עיון יעקב חגיגה שם שלא למסור אפי׳ מצות דידהו בכתב כשהוא ככתוב בתורה מחמת קדושת האותיות. אלא שגם בזה כשידוע לנו שלא יבזה י״ל דאין לנו לחוש (אא״כ נפרש בכוונתו שאיסור בפ״ע הוא). ובפרט כשקונה ללמוד או לשמירה, דמוכחא מילתא שאינו רוצה בבזיונו. ובספרים הנדפסים קיל טפי (ראה גם לקט הקמח שם). ומהשקו״ט בפוסקים בנוגע מכירת ס״ת מוכח דלא חשו לגוף מסירת הס״ת מחמת קדושת האותיות, זולת משום בזיון וכדומה.

והנה אם משום לפנ״ע – ראה בשו״ת יד אליהו לובלין מח, שיש לתלות שקונה עבור ללמוד מה שמותר לו. וכ״ה בלקט הקמח יו״ד נידוי וחרם ע׳ קז. יד אלעזר עו בשם עיקרי הד״ט יו״ד כו, לא. (וראה שד״ח מערכת הא׳ קב, שלא נמצא בעיקרי הד״ט). אלא שקשה לסמוך כ״ז בדבר שרובו לאיסור, ומיוחד למלאכת איסור, שהרי רובו שאר דברי תורה ומיעוטו דיני זמ״צ, בשגם שכשאינו יודע שאסור לו ללמוד תורה קשה לתלות בהיתר. אלא שעדיין י״ל שרוצה בשביל עצם הענין והשמירה שבזה, ולא ללמוד, ואי״ז תלי׳ רחוקה. וראה גם יד אלעזר שר״ל ולחדש שבסתמא לא חיישינן שלצורך לימוד קנה. וכש״כ שיש לומר שאפשר לתלות בכך. (ובפרט אם הוא בלה״ק ולא פירוש, שבד״כ אין חשש שילמוד הימנו). וגם אם נאמר שהיא תלי׳ רחוקה – כשיש חשש איבה אפשר לתלות גם בדבר שאינו מצוי – ראה מג״א ואדה״ז שמז, ד.

ובפרט, באפשר לקנות ממק״א, עכ״פ כשיכול לקנות מגוי (שבאם הוא רק מישראל תלוי בפלוגתת פני משה ומשל״מ מלוה ולוה ד, ב) שה״ז רק איסור מסייע, ונחתינן לשקו״ט במסייע בגוי -ראה אצלנו כאן בשאלה ב׳ ד״ה וכדברי התשב״ץ. ושייך עכ״פ להתיר משום איבה כמו במסירת מזוזה לגוי – ראה יד אליהו ויד אלעזר שם. אמרי יושר שם. וחזי לאצטרופי סברת השבילי דוד יו״ד קנד שבכלל הותר איסור לפנ״ע משום איבה. ואף ששורת הדין אינה כן – וראה שד״ח כללים מערכת הא׳ קיג – ה״ז עכ״פ סניף נוסף.

 

 

#24706