Does a splatter guard require Tevilla?
Question:
Does a splatter guard require tevilla, like a pot cover? Or, since it does not touch the food, is it like a can opener and not require tevilla?
Answer:
Requires tevila without a beracha.
Sources:
ראה רמ״א קכ, ה. פר״ח שם טו. גר״א טו. שו״ת חשב האפוד ב, צט.
ובפרטיות: גם כיסוי כלי טיגון צריך טבילה, כפסק הערוה״ש קכ, לב. והב״ד בטהרת ישראל קכ, יא (אף שמסברא יש לחלק בין כיסוי קדרה שההבל מסייע לבישול, וכ״כ בראשונים בטעם שצריך טבילה. ויל״פ בכוונתם, דמה לי אם האוכל נתבשל מתחתיו ע״י הקדרה או מעליו ע״י הכיסוי, ואילו בטיגון אין הכיסוי מועיל לטיגון). וברוקח תפא סתמא קאמר שכיסוי קדירה צריך טבילה ללא חילוק. ולהעיר גם מאו״ה הארוך נח, פג (והב״ד בכנה״ג יו״ד קכ בהגב״י י, ובבל״י שם ח, ובשו״ג או״ח תנא, ט, ובזב״צ קכ, כה): ואפילו המחבת שצולין תחתי׳ פשטידא ונותנין עלי׳ גחלים לפעמים שנוגע בפשטידא.
ואף שאינו אפי׳ תשמישי דתשמישי האוכל אלא לצורך צדדי לגמרי, וגם אינו נוגע באוכל (שע”פ רובא דרובא כ״ה) – למעשה גם בטיגון מפעפע למעלה, ונוגע בשמן.
ואף שיש לחלק בין זה לכיסוי קדרה – הנה, למעשה מצינו שבכיסוי קדירה כתבו האחרונים הטעם לפי שההבל עולה ונוגע – כ״ה בפר״ח קכ, טו. פרי תואר שם ט. ביהגר״א שם טו. והרבה פוסקים נקטו כן לדינא. ובשו״ת שבה״ל ד, צא ד״ה ברמ״א ס״ה דן גם בכיסוי פת שנוגע. (אלא שכתב של׳ הרמ״א ל״מ דמיירי כשאינו נוגע). וראה בתיב״ע מטות לא, כג, שמפורש (לפי פי׳ אחד – ראה פי׳ יונתן שם) שכיסוי כוסות (״כהנכתא כסיא״. ולהעיר ש״נכתמא״ – נכתא בהוספת אות מ׳ – הוא כיסוי, בפסחים קיב, א. ביצה ח, א. ב״ב כו, א) צריך טבילה. ובדוחק י״ל דמיירי ביין שמועיל שלא יתנדף. וכמה פוסקים הורו להטביל כסויי בקבוקים וכדומה, כשנוגע באוכל או במשקה.
ואף שהכיסוי אינו קשור לאוכל כלל, ויש בו חורים שהזיעה יוצאת דרכם, מ״מ בפועל ה״ז מזיע ונוגע.
אמנם, ילה״ע שבטור או״ח תנא כתב בכיסוי חררה שע”פ רוב נוגע בחררה, ובכ”ז בכיסוי הפת נפסק שאין צריך להטבילו. ויש ליישב שכיון שאין זיעה, בנגיעה לחוד לא סגי. וכוונת כל האחרונים, שמחמת נגיעת הזיעה נעשה הכיסוי כגוף הקדרה, ובלשונם ״הו״ל הכיסוי כקדירה״ (פר״ח), ״הו״ל כקדרה עצמה״ (פר״ת), ״הו״ל כקדרה״ (ביהגר״א). [ילה״ע שגם להראשונים שפירשו בטעם החיוב בכיסוי שמסייע לבישול, צ״ע שגם בפת מסייע לאפי׳. ולא ביארו בטעם שבפת שאני. ויתכן. שבפת אם הכיסוי הוא כתנור, שוב פטור מטבילה לפי שהתנור הוא כלי חרס או אבן, או קבוע בקרקע].
ועוד שבאמת י״ל שבפת מיירי שאין נוגע (כ״כ בערוה״ש שם. וכ״מ קצת בלבוש קכ, ד: כיון שאין נותנים עליהם המאכל עצמו. וכ״ה בשו״ג או״ח תנא, ח. ולכאו׳ כוונתו שאינו נוגע. ויל״ד). ואדרבה, יש שכתבו שהפת מתקלקל בנגיעה בכיסוי. ולא תיקשי מהך דחררה שהכיסוי הוא באו״א שנוגע. וראה בית מאיר תסא, א שמחלק בין כיסוי שסמוך ודבוק ממש, דבהכי מיירי בטור. וראה יד״י קה, טז. צב בפיה״ק עב. והרי הי״א בטור כתבו שאינו נוגע. וראה במאמ״ר תנא, כא.
ועדיפא אפשר להקשות שבטור מפורש שיש זיעה והבל בפת. וכבר האריכו בזה טובא. אלא שאינו סותר לכאן, שיש לחלק כנ״ל.
#8569
האם כת”ר מצריך גם מדד-חום או פתחן בטבילה בגלל שנוגעים באוכל, ובאם לא, מאי נפק”מ?
במדחום – ללא ברכה. והארכנו במק״א.
בפותחן – אצ״ט. וטובא יש לחלק.
ולהעיר שמהרי״ל כתב שמקדח שנוגע בברז החבית צריך טבילה. אלא שיש שכתבו שבמקדח המציאות שהיין עובר דרכו. וצ״ע. ולהעיר שבבית יהודה עייאש יו״ד סוסי׳ נו נסתפק בקרש שעיסה נוגעת בו, ובכל אופן, בפותחן אינו מוכרח ליגע, והנגיעה טפלה ואינה מועילה. ובכיסוי הכלי, מוכרח שהזיעה תיגע, ומועילה לפעפוע. וגם מועיל שהחום יישמר. ובמציאות מטגנים עם כיסוי. ומפורש בגמרא שמרחשת יש לה כיסוי. ולכל הדעות דורש הגעלה או ליבון, מחמת הזיעה.
והעיקר, שמפורש כתבו הפוסקים להצריך בכיסוי כלי טיגון, אף שיש לחלק קצת.
כן להעיר שבהגהות אשרי משמע שהחילוק בין כיסוי קדרה לפת הוא שבקדרה מיועדת לכסות הקדרה, ולא שלקח כלי אחר. ותלוי אם הגי׳ שמשימין עליו היורה כבב״י, או שמשימין על היורה