I got a job offer to do electricity in a Church. Can I take the job?
Question:
I have an electrician in my community that is slowly Chozer Bitshuvah. He got a job to do electricity in a Church and asked if he can take the job?
Answer:
There are 2 problems that pertain to this:
- Entering a church.
- Doing work for a church.
1. Entering a church.
The Rambam writes (in his commentary on Avoda Zara chapter 1) that one may not reside in a city where there is idol worship. Obviously, in the present state of golus we don’t have another option, but we definitely may not enter or even look (!) at a house of idols. This is also codified in Shulchan Aruch (Y”D 150:1). Many contemporary Poskim have ruled that the above applies to modern-day churches as well. (Additionally, there is a spiritual danger involved, as the forces of impurity found there attach themselves to the Jew, and can have a detrimental effect on him. In fact, the custom by Jews was to take detours to avoid passing in front of a church, and Jewish mothers taught their children to not even look at a cross. Parenthetically, the Rebbe mentioned this in regards to having a TV, and said that by having a TV one is bringing the church, priest and cross into the house R”L (see Likkutei Sichos vol. 18 pg. 460)).
If one is in a pressing situation, there is room to be lenient if the Yid enters:
- together with another worker,
- both wearing “work attire”, and
- holding their tools with them.
This leniency applies only for a room that has no “images” (crosses, statues) in it. In exceptional cases, there could be room for leniency even in a house that contains images. Still, one should avoid this wherever possible for the reasons stated above.
Also, this leniency would apply only to someone who needs to examine the place and will hire a non-Jew to do the actual work, as will be explained below.
Sources:
בית ע”ז – רמב”ם פירוש המשניות מסכת ע”ז פ”א. שו”ע יו”ד סי’ ק”נ ס”א. ש”ך יו”ד סי’ קמ”ט ס”ק א’. דרכי תשובה קנ, ב. וראה סיפורים נפלאים עד”ז בספר חסידים אות תלה. וראה בלקו”ש חח”י ע’ 460 שכך נהגו כל ישראל.
בכנסייה של נוצרים – פשטות הש”ס (ע”ז יז, א) הרחק מעליה דרכך זו מינות. וכ”ה בשו”ת שבילי דוד יוד סי’ קנד (והוא מדאורייתא ואין להתיר משום איבה). שו”ת פרי השדה ח”ב סי’ ד (כנ”ל). שו”ת חיים ביד סי’ כו (ואף שי”א שאין דינם כעוע”ז, מ”מ בית תיפלתם הוי בית ע”ז. וכן פסקו כמה פוסקים דלקמן). שו”ת יחו”ד ח”ד סי’ מה. שו”ת צי”א חי”ד סי’ צא (ואפי בחצר). שו”ת אג”מ יו”ד ח”ג סי’ קכט ס”ו. ובארוכה בשו”ת יביע אומר חלק ז יו”ד סימן יב.
ואפי’ בחדרים הסמוכים – שו”ת אג”מ או”ח ח”ד סי”מ סכ”ו. יו”ד ח”ג סי’ עז. שו”ת צי”א דלעיל. אבל ראה שו”ת תשוה”נ ח”ב סי’ תי.
אבל ראה שקו”ט בזה בשערים מצויינים בהלכה לאאזמו”ר זצ”ל סי’ קסז סק”ו. ובקו”א שם הביא משו”ת מהרש”ם ח”ג סי’ עב, שיש מקום להקל בחדר שאי”ב צלמים ע”י שיכנסו שנים ביחד לבושים בבגדי אומנות וכלי אומנות בידם. והוא ע”פ דעת הרשב”א (מובא בב”י סימן קמט ורמ”א ס”ב) שהאיסור משום חשד. אבל טובא יש לחלק ששם מיירי בלעבור דרך החצר וכאן מיירי בכניסה ממש ובתוכו. (ועיין שו”ע יו”ד קנז, ג ובט”ז סקי”א ועצ”ע). וברמ”א שם מסיים: ומ”מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו, ע”כ. וראה ש”ך קמא ס”ק כז: כתב ר’ ירוחם אע”ג דברבים ליכא חשדא מכוער הדבר להם ומביאו ב”י בב”ה, ע”כ. וכמובן, כשאינו עבודה זרה ממש כגון לישמעאלים או חלק מכתות הנוצריות יש מקום ג״כ לקולא ומ״מ, מקום בדוחק גדול להתיר באופן הנ״ל גם בבית ע״ז גופא, כיון שנראה עיקר שאיסורו משום חשדא – וכן ראיתי שהעלה בשו״ת מנחת אשר וייס כת״י – ובכה״ג ליכא חשדא.
ולענ״ד יש לומר לו חומר הענין, וביחד עם זה לחתור דרך להקל במקום האפשרי ליתן פתח לשבים.
2. Doing work for a church
In the time of the Mishna, the gentiles would place an idol in an arched chamber on top of their bathhouses. The Mishna teaches us that if one builds a bathhouse for gentiles, he must stop his work when he reaches this chamber. From this alone (prohibition to build a section of a bathhouse) we can learn the serious nature of this question.
Most Poskim agree that building a “house of worship” is forbidden, and according to many, it’s forbidden biblically. Some examples of forbidden work mentioned are making windows, floors, and roofs. Some even write to refrain from designing the architectural plan (although not halachically forbidden).In practice, if one is pressed, there is room to be lenient and have the physical work done through a non-Jew (see section 1 regarding entering the church for planning purposes).
Sources:
משנה ע”ז טז, א. ובטור יו”ד ס’ קמג כתב בשם רש”י ורמב”ם – כיפה היינו תשמיש אבל תשמיש דתשמיש (בית שבתוכו כיפה) מותר. אבל לתוס’ שם ד”ה בימוסיות – אסור, וכך פסק הט”ז בסק”ד. והש”ך ריש סי’ קמג כתב שכ”ה גם לרש”י, ע”ש. ועיין בביאור הגר”א שכ”ה הוא גם לדעת הרמב”ם. ובשו”ת מהר”ם שיק יו”ד סי’ קיג כתב שבע”נ ירחיק עצמו גם גם מבית תיפלה שאין שם ע”ז עצמה ורק שה”תיפלה” היא ע”ז. וכתב הט”ז ביו”ד קמג סק”ב: מכאן מוכח דאסור לעשות חלונות לבית עכו”ם, דהיינו להחדר שהעכו”ם בתוכו. ואין להתיר משום איבה. ע”כ, ומשמע שאסור לכו”ע כיון שעשוי לנוי. ובדרכ”ת שם סק”ו כתב דה”ה להיות קבלן לעשות רצפה שם. ובטוטו”ד סי’ קצד שאסור לבנות גג. וגם חצר – ט”ז סק”ג. וכן נקט אאזמו”ר בסוגיין שלא לחלק בין בית תיפלתם לחצר בכל הנ”ל.ואף לשרטט התוכנית – שו”ת אג”מ יו”ד ח”א סי’ סח, משום הרחק מן הכיעור. ובכמה מהפוסקים הנ”ל (שבילי דוד, מהר”ם שיק, דרכ”ת ועוד) משמע שהוא מה”ת ולכן ספיקו לחומרא. ולכן גם אמירה לעכו”ם אסורה – כבכל התורה.
ולמעשה מצינו (בשו”ת מהרש”ם ח”ג סי’ עב, מובא בשמ”ב הנ”ל) כמה אופני קולא ע״י גוי. ובנדו״ד עדיף קצת דמיירי בתיקון החשמל. אלא שגם בזה מסתפינא להתיר ורק על ידי גוי. שוב מצאתי כגון דא בס׳ בית ההוראה אהבת שלום סצ״ב שדן בכעי״ז. וכן ראיתי בשם הגרע״י, במי שחתם על חוזה גדול של התקנת מאות מזגנים, ובכללו להתקין מזגנים בכנסיה של נוצרים. ואם יבטל העיסקה יפסיד הרבה כסף שיתחייב כקנס. והשיב להיתר באופן שהגוים יתקינו המזגנים.
#7109
