« go back

Interruption during Davening for an Emergency

 

Question:

I work as a medical dispatcher. When a call comes in, I need to drop everything and send an ambulance as soon as possible. If I’m in the middle of Ma’ariv and I’m forced to make an interruption to receive a call, how to I proceed with Davening when I’m done dispatching?

 

Answer:

L’chatchilah one should not put themselves in a situation where they will need to pause their davening if it can be avoided (either by having someone cover for them while they daven or – if their service has it – a forecasting system predicting when it will be quieter and using that time to daven).

If one is in middle of davening and an emergency call comes in they should answer the call and dispatch the appropriate responders without delay.

If one needs to disturb his davening during krias shema they should (ideally) not stop while saying the first possuk of shema and boruch Sheim. However during the rest of birchas krias shema one can interrupt even in middle of the possuk.

If one was forced to interrupt during birchas krias shema even if they interrupted for the amount of time it takes this individual to say the whole birchas krias shema, he should continue from where he left off.

However if he was forced to interrupt and at that time either he or the area was not acceptable for Davening and Krias Shema (for example, he was in the bathroom) the following halachos apply:

If you interrupted for the amount of time it takes you to say the entire bracha, you should start from the beginning of the bracha. If however you interrupted for less than the amount of time it will take you to say the entire bracha, you should continue from where you are holding. If this happened between two different brachos, you should continue davening as usual.

The same would apply with a Hatzalah member which got a call in middle of Birchos Krias Shema and he interrupted for the amount of time which it takes him to say the entire Beracha, he would not have to repeat the entire Beracha unless at that time either he or the area was not acceptable for Davening and Krias Shema, for example he checked a patient which had a usually covered place uncovered.

If one was forced to interrupt in middle of sh’mona esrei the halacha is slightly different. In this case it doesn’t matter why they interrupted their davening. In any situation where they are forced to interrupt davening whatever reason, if they interrupted for the amount of time it takes that individual to say the entire Shemone Esrei, they should start from the beginning of Shemone Esrei. If however they interrupted for less than the amount of time it will take them to say the entire Shemone Esrei, they should continue from where they are holding.

 

Sources:

שיש להפסיק באמצע מצוה ותפלה: ראה שוע”ר סי’ שכח סעי’ ב וסעי’ יד. וראה שו”ת ציץ אליעזר ח”ט סי’ ז פ”ב ס”ק ז.

שאין להפסיק בפסוק ראשון: סי’ סו סעי’ ב.

אם שהה כדי כולה: שוע”ר סה, א. ונראה דברכות ק”ש הוא כק”ש ולא כתפילה שהפסק מחמת אונס היינו באינו ראוי. וכ”מ ממחה”ש ריש סימן הנ”ל. ודלא כהגהות לבושי שרד. וכן מורים פשיטות דברי אדה״ז שם. וכ״כ במשנ״ב שם ב. והכי אפשר לדייק גם מפמ״ג עח בא״א ב. וראה גם בשו״ע הרב עם עיונים וביאורים דאווידאוויטש סה, א בסופו.

ולגמור את כולה – היינו כל ברכות ק״ש, ראה בבה״ל סה ד״ה ה חוזר שמספק משערינן בכולה, ולאידך חוזר רק לברכה זו, דאזלינן הכא לקולא והכא לקולא. וכן עיי״ש שבין ברכה לברכה בשהה אינו חוזר. ובענין האחרון, הכי דייק גם לישנא דאדה״ז ״באמצע הברכה״. אבל בנוגע שיעור דלגמור את כולה, דעת אדה״ז משמע בפשיטות שמשערין כל ברכה בעצמה. וכן הבין בדעתו בתהל״ד סה, ב. ועיי״ש משה״ק עלה.

וראה דרכי החיים ברכת המצוות חי״א.

בהפסיק בק״ש אם השיעור לגמור את כולה כולל גם עם הברכות – נחלקו בזה, ראה תהל״ד סה, ד – וראה שם ב – ובה״ל סה שם, שמשערים בק״ש עצמה ושאינו כולל הברכות. (אבל למסקנא נראה דעת התהל״ד לשער עם הברכות), ולאידך גם בשהה לגמור הפרשיות עם הברכות חוזר רק על ק״ש ללא הברכות, דלגבי הברכות אזלינן לקולא. אבל הו״ע כתב בשעה״צ קפג, כד שכולל. וראה בשו״ע הרב עם עיונים וביאורים שם בדעת אדה״ז שאין הברכות בכלל השיעור ושאינו חוזר על הברכות.  וראה גם כאן שר״ל בדעת אדה״ז שאין הברכות נכללות.

לענין אונס גבי חבר הצלה: ראיתי בשם הגריש”א בחשוקי חמד מגילה יח, ב, שגם בתפלה אינו אונס לפי שבידו להימנע מלהציל. וסותר הכתוב בשמו בקובץ שיח תפלה ע׳ תרלא הערה 44. ויותר נראה שג״ז אונס לגבי תפלה, שגם אונס צדדי בכלל – ולא בק״ש שרק באינו ראוי נקרא אונס – ראה מחה״ש קפג, יא שהמתנת המזמן לעונים בגדר אונס. וראה עד”ז בלבושי שרד נג, ה. וראה גם לבושי שרד סה. ובכ”מ הפסק מחמת איסור נמי בגדר הפסק, כמו לגבי ברכת התפילין בהלך לביה״כ. וכיו”ב. וכ”כ למעשה בתורת היולדת יד ע׳ קכ. וראה שושנת ישראל פורים ע׳ סט בהערה.

וגם בק״ש אם בדק הרופא חולה שמקום הערוה מגולה אצלו ה״ז אונס גם לגבי ק״ש.

 

#7036